פסוק א:אזור. פורצינ"ט בלעז:
פסוק א:ובמים לא תביאהו. לכבסו כשיהא מלא זיעה כדי שימהר לירקב:
פסוק ז:לא יצלח לכל. אינו ראוי לכלום:
פסוק י:ויהי כאזור הזה. גאונם יהיה כאזור הזה הנרקב:
פסוק יב:נבל. כלי חרס הוא ועשוי להכניס בו יין:
פסוק יד:ונפצתים איש אל אחיו. אכה זה על זה עד שישברו חתיכות דקות כמו ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב) ונפץ את עולליך (שם קלז) וכן כל ניפוץ שבמקרא:
פסוק יד:והאבות והבנים. אנפץ זה אצל זה:
פסוק טז:יתנגפו. יכשלו אצופי"ר בלעז:
פסוק טז:הרי נשף. הרי חשך בלכתם בגולה:
פסוק טז:ושית לערפל. כמו ולשית את האור לערפל:
פסוק יז:מפני גוה. מפני גדולה שלכם שתתבטל ד"א מפני גאותה של מלכות שמים שתנתן לאלילים של כשדים:
פסוק יח:למלך ולגבירה. יהויכין ואמו:
פסוק יח:ירד מראשותיכם. וושטרי קאי"ץ בלעז עלייתכם כמו שנאמר (מלכים ב כח) ויצא אליו יהויכין הוא ואמו ועבדיו וכולם הוליכם בגולה:
פסוק יט:ערי הנגב סגרו. לפני הבאין עליהם מן הצפון ערי א"י סגורות מאימת נבוכדנצר:
פסוק יט:הגלת שלומים. לא ילחם יהויכין כי לשלום יצא ויגלהו, ל"א שלומים גרדונאמינ"ץ בלעז כלומר תשלום עוונם וכן ת"י איתקבלו תושלמת חוביהון:
פסוק כ:שאו עיניכם וראו. את הבאים עליכם מצפון:
פסוק כ:איה העדר נתן לך. אחר שיגלו יאמר לירושלים כן:
פסוק כא:מה תאמרי כי יפקוד. הקב"ה עליך:
פסוק כא:למדת אותם עליך אלופים לראש. שלחתם אליהם מלאכים לכשדיים להביא משם אלילים שלהם לעבדם כמו שנא' (ביחזקאל כ״ג:ט״ז) ותעגבה עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה, ד"א למדת אותם עליך אלופים חזקיהו שהראה לשלוחי מרודך בלאדן את כל בית נכאתה (ישעיהו ל״ט:א׳):
פסוק כב:שוליך. שיפולי הבגדים טי"ש אורלא"ש בלעז כשמפשיטין את האשה דרך בזיון מהפכין חלוקה מלמטה למעלה:
פסוק כב:נחמסו עקביך. נגזרו דרכיך, נחמסו כמו ויחמס כגן שוכו (איכה ב׳:ו׳):
פסוק כב:עקביך. טרצי"ש בלעז פסקו עוברי דרכים:
פסוק כג:כושי. שם אדם שחור וקורין מא"ר בלעז:
פסוק כג:ונמר. ליאפר"ט בלעז:
פסוק כג:חברבורותיו. הנמר מנומר הוא והם החברבורות טק"ש בלעז ואי אפשר שיהפכו:
פסוק כה:מנת מדיך. חלק מדותיך מדה כנגד מדה:
פסוק כו:חשפתי שוליך. גיליתי שיפולי בגדיך להפכם על פניך:
פסוק כז:מצהלותיך. כצהלת סוסים נואפים:
פסוק כז:אחרי מתי. תטהרי עוד: