א הָעִ֣זוּ ׀ בְּנֵ֣י בִניָמִ֗ן מִקֶּ֙רֶב֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וּבִתְק֙וֹעַ֙ תִּקְע֣וּ שׁוֹפָ֔ר וְעַל־בֵּ֥ית הַכֶּ֖רֶם שְׂא֣וּ מַשְׂאֵ֑ת כִּ֥י רָעָ֛ה נִשְׁקְפָ֥ה מִצָּפ֖וֹן וְשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל׃ ב הַנָּוָה֙ וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה דָּמִ֖יתִי בַּת־צִיּֽוֹן׃ ג אֵלֶ֛יהָ יָבֹ֥אוּ רֹעִ֖ים וְעֶדְרֵיהֶ֑ם תָּקְע֨וּ עָלֶ֤יהָ אֹהָלִים֙ סָבִ֔יב רָע֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־יָדֽוֹ׃ ד קַדְּשׁ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ מִלְחָמָ֔ה ק֖וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַֽצָּהֳרָ֑יִם א֥וֹי לָ֙נוּ֙ כִּי־פָנָ֣ה הַיּ֔וֹם כִּ֥י יִנָּט֖וּ צִלְלֵי־עָֽרֶב׃ ה ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַלָּ֔יְלָה וְנַשְׁחִ֖יתָה אַרְמְנוֹתֶֽיהָ׃ ו כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּרְת֣וּ עֵצָ֔ה וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרוּשָׁלִַ֖ם סֹלְלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הָפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃ ז כְּהָקִ֥יר בור (בַּ֙יִר֙) מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃ ח הִוָּסְרִי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם פֶּן־תֵּקַ֥ע נַפְשִׁ֖י מִמֵּ֑ךְ פֶּן־אֲשִׂימֵ֣ךְ שְׁמָמָ֔ה אֶ֖רֶץ ל֥וֹא נוֹשָֽׁבָה׃ ט כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת עוֹלֵ֛ל יְעוֹלְל֥וּ כַגֶּ֖פֶן שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הָשֵׁב֙ יָדְךָ֔ כְּבוֹצֵ֖ר עַל־סַלְסִלּֽוֹת׃ י עַל־מִ֨י אֲדַבְּרָ֤ה וְאָעִ֙ידָה֙ וְיִשְׁמָ֔עוּ הִנֵּה֙ עֲרֵלָ֣ה אָזְנָ֔ם וְלֹ֥א יוּכְל֖וּ לְהַקְשִׁ֑יב הִנֵּ֣ה דְבַר־יְהוָ֗ה הָיָ֥ה לָהֶ֛ם לְחֶרְפָּ֖ה לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֽוֹ׃ יא וְאֵת֩ חֲמַ֨ת יְהוָ֤ה ׀ מָלֵ֙אתִי֙ נִלְאֵ֣יתִי הָכִ֔יל שְׁפֹ֤ךְ עַל־עוֹלָל֙ בַּח֔וּץ וְעַ֛ל ס֥וֹד בַּחוּרִ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־גַם־אִ֤ישׁ עִם־אִשָּׁה֙ יִלָּכֵ֔דוּ זָקֵ֖ן עִם־מְלֵ֥א יָמִֽים׃ יב וְנָסַ֤בּוּ בָֽתֵּיהֶם֙ לַאֲחֵרִ֔ים שָׂד֥וֹת וְנָשִׁ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־אַטֶּ֧ה אֶת־יָדִ֛י עַל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ נְאֻם־יְהוָֽה׃ יג כִּ֤י מִקְּטַנָּם֙ וְעַד־גְּדוֹלָ֔ם כֻּלּ֖וֹ בּוֹצֵ֣עַ בָּ֑צַע וּמִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלּ֖וֹ עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃ יד וַֽיְרַפְּא֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם׃ טו הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ טז כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה עִמְדוּ֩ עַל־דְּרָכִ֨ים וּרְא֜וּ וְשַׁאֲל֣וּ ׀ לִנְתִב֣וֹת עוֹלָ֗ם אֵי־זֶ֨ה דֶ֤רֶךְ הַטּוֹב֙ וּלְכוּ־בָ֔הּ וּמִצְא֥וּ מַרְגּ֖וֹעַ לְנַפְשְׁכֶ֑ם וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נֵלֵֽךְ׃ יז וַהֲקִמֹתִ֤י עֲלֵיכֶם֙ צֹפִ֔ים הַקְשִׁ֖יבוּ לְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַקְשִֽׁיב׃ יח לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגּוֹיִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽם׃ יט שִׁמְעִ֣י הָאָ֔רֶץ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מֵבִ֥יא רָעָ֛ה אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה פְּרִ֣י מַחְשְׁבוֹתָ֑ם כִּ֤י עַל־דְּבָרַי֙ לֹ֣א הִקְשִׁ֔יבוּ וְתוֹרָתִ֖י וַיִּמְאֲסוּ־בָֽהּ׃ כ לָמָּה־זֶּ֨ה לִ֤י לְבוֹנָה֙ מִשְּׁבָ֣א תָב֔וֹא וְקָנֶ֥ה הַטּ֖וֹב מֵאֶ֣רֶץ מֶרְחָ֑ק עֹלֽוֹתֵיכֶם֙ לֹ֣א לְרָצ֔וֹן וְזִבְחֵיכֶ֖ם לֹא־עָ֥רְבוּ לִֽי׃ כא לָכֵ֗ן כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִכְשֹׁלִ֑ים וְכָ֣שְׁלוּ בָ֠ם אָב֨וֹת וּבָנִ֥ים יַחְדָּ֛ו שָׁכֵ֥ן וְרֵע֖וֹ יאבדו (וְאָבָֽדוּ׃) כב כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֛ה עַ֥ם בָּ֖א מֵאֶ֣רֶץ צָפ֑וֹן וְג֣וֹי גָּד֔וֹל יֵע֖וֹר מִיַּרְכְּתֵי־אָֽרֶץ׃ כג קֶ֣שֶׁת וְכִיד֞וֹן יַחֲזִ֗יקוּ אַכְזָרִ֥י הוּא֙ וְלֹ֣א יְרַחֵ֔מוּ קוֹלָם֙ כַּיָּ֣ם יֶהֱמֶ֔ה וְעַל־סוּסִ֖ים יִרְכָּ֑בוּ עָר֗וּךְ כְּאִישׁ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עָלַ֖יִךְ בַּת־צִיּֽוֹן׃ כד שָׁמַ֥עְנוּ אֶת־שָׁמְע֖וֹ רָפ֣וּ יָדֵ֑ינוּ צָרָה֙ הֶחֱזִיקַ֔תְנוּ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה׃ כה אַל־תצאי (תֵּֽצְאוּ֙) הַשָּׂדֶ֔ה וּבַדֶּ֖רֶךְ אַל־תלכי (תֵּלֵ֑כוּ) כִּ֚י חֶ֣רֶב לְאֹיֵ֔ב מָג֖וֹר מִסָּבִֽיב׃ כו בַּת־עַמִּ֤י חִגְרִי־שָׂק֙ וְהִתְפַּלְּשִׁ֣י בָאֵ֔פֶר אֵ֤בֶל יָחִיד֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ מִסְפַּ֖ד תַּמְרוּרִ֑ים כִּ֣י פִתְאֹ֔ם יָבֹ֥א הַשֹּׁדֵ֖ד עָלֵֽינוּ׃ כז בָּח֛וֹן נְתַתִּ֥יךָ בְעַמִּ֖י מִבְצָ֑ר וְתֵדַ֕ע וּבָחַנְתָּ֖ אֶת־דַּרְכָּֽם׃ כח כֻּלָּם֙ סָרֵ֣י סֽוֹרְרִ֔ים הֹלְכֵ֥י רָכִ֖יל נְחֹ֣שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל כֻּלָּ֥ם מַשְׁחִיתִ֖ים הֵֽמָּה׃ כט נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מאשתם (מֵאֵ֖שׁ) (תַּ֣ם) עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃ ל כֶּ֣סֶף נִמְאָ֔ס קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כִּֽי־מָאַ֥ס יְהוָ֖ה בָּהֶֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
העיזו. ענין אסיפה כמו העוזו אל תעמודו (לעיל ד):
פסוק א:
ובתקוע. שם מקום כמ״ש וישלח יואב תקועה (ש״ב יד):
פסוק א:
שאו. הרימו:
פסוק א:
משאת. ענינו להבת אש וכן וישאם דוד (ש״ב ה):
פסוק א:
נשקפה. ענין הבטה וראיה כמו וישקף אבימלך (בראשית כו):
פסוק ב:
הנוה. כמו הנאוה באל״ף והוא ענין יופי כמו נאוה כירושלים (ש״ה ו):
פסוק ב:
והמעונגה. מלשון עונג ועידון:
פסוק ב:
דמיתי. מלשון דמיון והשוואה:
פסוק ב:
בת ציון. עדת ציון:
פסוק ג:
תקעו. עגין תחיבה בדבר מה וכן ותקעתיו יתד (ישעיה כב):
פסוק ג:
רעו. האכילו המרעה:
פסוק ג:
ידו. מקומו:
פסוק ד:
קדשו. ענין הזמנה כמו הקדיש קרואיו (צפניה א):
פסוק ד:
קומו. הוא ענין זרוז:
פסוק ד:
בצהרים. הוא חצי היום:
פסוק ד:
פנה. ענין סבוב:
פסוק ד:
צללי. מלשון צל:
פסוק ה:
ארמנותיה. מלשון ארמון ופלטרין:
פסוק ו:
עצה. מלשון עץ:
פסוק ו:
סוללה. הוא תל העפר למול העיר:
פסוק ו:
הפקד. ענין השגחה כמו לא אפקוד (לעיל ה):
פסוק ז:
כהקיר. ענין נביעה והוא מלשון מקור:
פסוק ז:
ביר. כמו באר:
פסוק ז:
ושוד. עושק:
פסוק ז:
על פני. כמו לפני וכן לא יהיה וכו׳ על פני (שמות כ):
פסוק ח:
הוסרי. מלשון מוסר:
פסוק ח:
תקע. ענין הסרה מן המקום וכן ותקע נפשי מהם (יחזקאל כ״ג:י״ח):
פסוק ט:
עולל יעוללו. כן נקרא הליקוט שאחר הבציר כמו לא תועלל אחריך (דברים כ״ד:כ״א):
פסוק ט:
כבוצר. כן נקרא תלישת הענבים מן המחובר כמו כי תבצור כרמך (שם):
פסוק ט:
על. בעבור:
פסוק ט:
סלסלות. ענין משמוש וחפוש כמו סלסלה ותרוממך (משלי ד):
פסוק י:
על מי. אל מי:
פסוק י:
ואעידה. ענין אזהרה והתראה כי ע״פ רוב מתרין בעדים שלא יכחשו:
פסוק י:
ערלה. ענין אטום כמו ערלי לב (לקמן ט):
פסוק י:
להקשיב. ענין שמיעה והאזנה:
פסוק יא:
נלאיתי. ענין עייפות ויגיעה כמו ונלאו מצרים (שמות ז):
פסוק יא:
הכיל. ענין הסבלה והחזקה כמו מרבה להכיל (יחוקאל כג):
פסוק יא:
עולל. ילדים רכים:
פסוק יא:
בחוץ. בשוק:
פסוק יא:
סוד. קבוצה הנאספת להמתיק סוד ועצה וכן בסוד משחקים (לקמן ט):
פסוק יג:
בוצע בצע. גוזלים הון וכן עוכר ביתו בוצע בצע (משלי ט״ו:כ״ז):
פסוק יד:
על. הוא כמו עם:
פסוק יד:
נקלה. מלשון קלון ובזיון:
פסוק טו:
הובישו. מל׳ בושה:
פסוק טו:
תועבה. דבר אסור וגנאי:
פסוק טו:
הכלים. מל׳ כלימה:
פסוק טו:
פקדתים. ענין זכרון:
פסוק טז:
לנתיבות. ענין שביל ודרך:
פסוק טז:
מרגוע. מנוחה והשקט כמו וזאת המרגעה (ישעיה כח):
פסוק יז:
צופים. מביטים במקום גבוה:
פסוק יז:
הקשיבו. ענין האזנה:
פסוק כ:
לבונה. מין בושם:
פסוק כ:
משבא. שם מדינה:
פסוק כ:
וקנה. הוא קנמון מסממני הקטורת:
פסוק כ:
ערבו. ענין נעימות ומתיקות כמו ושנתי ערבה לי (לקמן לא):
פסוק כא:
שכן. זהו הדר עמו בבית:
פסוק כב:
יעור. מלשון התעוררות:
פסוק כב:
מירכתי. מסוף וכן ולירכתי המשכן ימה (שמות כ״ו:כ״ב):
פסוק כג:
וכידון. הוא כעין רומח וכן נטה בכידון (יהושע ח׳):
פסוק כג:
ערוך. מסודר ומוכן כאיש. ר״ל כגבור חיל:
פסוק כד:
רפו. מלשון רפיון:
פסוק כד:
החזיקתנו. ענין אחיזה:
פסוק כד:
חיל. חלחלה ורעד:
פסוק כה:
מגור. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב):
פסוק כו:
בת עמי. עדת עמי:
פסוק כו:
חגרי. מלשון חגורה ואזור:
פסוק כו:
שק. יריעה עבה:
פסוק כו:
והתפלשי. התגלגלי וכן בעפר התפלשי (מיכה א):
פסוק כו:
תמרורים. מל׳ מרירות:
פסוק כו:
השודד. העושק:
פסוק כז:
בחון. ענין מגדל חזק וכן עופל ובחן (ישעיה לב):
פסוק כז:
ובחנת. מלשון בחינה:
פסוק כח:
סרי סוררים. ענין עוות ועקום כמו סורר ומורה (דברים כא):
פסוק כח:
הולכי רכיל. ענין לה״ר כמו לא תלך רכיל (ויקרא י״ט:ט״ז):
פסוק כט:
נחר. ענין יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל׳:ל׳):
פסוק כט:
מפוח. שם הכלי שמפיחים בו להבעיר האש:
פסוק כט:
תם. ענין גמר והשלמה:
פסוק כט:
עופרת. מין מתכת:
פסוק כט:
צרף צרוף. ענין זיקוק והתכה:
פסוק כט:
ורעים. הם הסיגים שהוא רע מול הכסף:
פסוק כט:
נתקו. ענין העתק והסרה: