הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם

הקדמה

נאמר בפרקנו בפסוק י"ט: "שמעי הארץ: הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם, כי על דברי לא הקשיבו, ותורתי וימאסו בה".

בביאור פסוק זה דנו בגמרא במסכת קידושין, הבינו בו בתחילה הבנה אחת, והסבירו בו שני הסברים אחרים.

א. ההבנה הראשונית בפסוק

בגמרא במסכת קידושין (דף מ עמוד א) נאמר:

מחשבה טובה מצרפה למעשה, שנאמר: 'אז נדברו יראי ד' איש אל רעהו ויקשב ד' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ד' ולחושבי שמו' (מלאכי ג, טז).
מאי 'ולחושבי שמו'? אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, שנאמר: 'און אם ראיתי בלבי לא ישמע ד'' (תהלים סו, יח).
ואלא מה אני מקיים: 'הנני מביא אל העם הזה רעה פרי מחשבותם' (ירמיהו ו, יט)?

כלומר: הגמרא הבינה שהפסוק שלנו אומר שד' יעניש גם על המחשבה הרעה לבדה, ולא רק על המעשים הרעים, ולכן היא שואלת שהבנה זו היא בניגוד לכלל "מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה", שנלמד מהפסוק "און אם ראיתי בלבי לא ישמע ד'".

ב. הסבר ראשון בפסוק

ענתה הגמרא: "מחשבה שעושה פרי - הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, מחשבה שאין בה פרי - אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה".

פירש רש"י:

מחשבה שעושה פירות - שקיים מחשבתו ועשה.
מצרפה למעשה - ונפרעים ממנו אף על המחשבה.

כלומר: כאשר אדם חשב מחשבה רעה וגם עשה עבירה - הקב"ה מעניש אותו גם על העבירה שהוא עשה וגם על המחשבה הרעה שהוא חשב. אבל אם הוא רק חשב לעשות מעשה רע ולא עשה אותו, הוא לא יענש על המחשבה הרעה.

ג. הסבר שני בפסוק

המשיכה הגמרא ושאלה: "ואלא הא דכתיב: 'למען תפוש את בית ישראל בלבם' (יחזקאל יד, ה)"!

רואים משם שד' כן מעניש על מחשבת הלב לבדה!

ענתה הגמרא: "אמר רב אחא בר יעקב: ההוא בעבודת כוכבים הוא דכתיב, דאמר מר: חמורה עבודת כוכבים, שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה".

כלומר: בעבודה זרה ד' מעניש גם על המחשבה לבדה, אבל בשאר עבירות ד' אינו מעניש על המחשבה לבדה.

המשיכה הגמרא ואמרה: "עולא אמר: כדרב הונא, דאמר רב הונא: כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - הותרה לו. הותרה לו סלקא דעתך? אלא נעשית לו כהיתר".

הסביר רש"י: "עולא אמר - הא דכתיב 'פרי מחשבותם' בעובר ושונה כתיב, כי הדר מהרהר לעשות מצטרפת למעשה, ואפילו לא עביד לה אין חזרתו לשם שמים, אלא שלא הוצרך לה, כדרב הונא דאמר נעשית לו כהיתר".

כלומר: אדם שעבר עבירה ושנה בה פעם שניה, ואחר כך חשב לעבור עליה פעם שלישית ונאנס ולכן לא עבר עליה - יענש כאילו עבר עליה פעם שלישית, כיון שהיא כבר נחשבת לו כדבר מותר, ואם לא היה מזדמן לו האונס הוא היה עובר עליה.

כך סיכם רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" (שער א סעיף ה) את דברי עולא:

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (קידושים מ ע"א) על איש שעבר עבירה ושנה בה, כי מכאן ואילך אם יחשוב לעשות העבירה ונאנס ולא עשאה, מחשבתו הרעה מצטרפת למעשה, ועליו נאמר (ירמיהו ו, יט): 'הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם'.

1. הסבר רבנו יונה לדברי רב הונא

רבנו יונה בספרו "שערי תשובה" (שם) הסביר גם את עומק דברי רב הונא, והוסיף לו מקור מדברי ירמיהו הנביא בפרק ג':

השונה בחטאו תשובתו קשה, כי נעשה לו החטא כהיתר, ובזה כבדה מאד חטאתו, כמו שנאמר: 'הנה דברת, ותעשי הרעות, ותוכל' (ירמיה ג, ה).
ביאור 'ותוכל' - כי הרעות נעשות לך כהיתר, וכדבר שהוא ביכלתך וברשותך, מלשון: 'לא תוכל לאכול בשעריך' (דברים יב, יז), שתרגומו: 'לית לך רשו'. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (קדושין מ ע"א): 'כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - נעשית לו כהיתר'.

כלומר: העבירה צריכה להיות אצל האדם בגדר דבר שהוא בלתי אפשרי, וכאילו שהוא אינו יכול כלל לעשותו, אבל אחרי שהוא עבר עליה ושנה בה - היא נעשית לו כהיתר, וקל בעיניו לעשותה.

2. הסבר ספר "המקנה" לפסוק בספר תהלים על פי סוגיתנו

בספר "המקנה" על מסכת קידושין כאן כתב:

על פי זה יש לפרש מה שאמר דוד המלך עליו השלום: 'הטיבה ד' לטובים ולישרים בלבותם, והמטים עקלקלותם יוליכם ד' את פועלי האון שלום על ישראל' (תהלים קכה, ה).
רצונו לומר שייטיב ד' לטובים על המעשים הטובים, ולישרים בליבותם שאפילו המחשבה שבלב יחשב כמעשה.
מה שאין כן במחשבת העבירה, דאינו נחשב כמעשה.
אבל 'המטים עקלקלותם', רצונו לומר: אותם שעברו ושנו, עד שהיו מטים אותם להתדמות כהיתר, והיינו דקאמר 'עקלקלותם' - לשון כפול, שמחמת שכפל העקול שלהם מטים אותם כהיתר, כענין הטות משפט, אז נענשו על המחשבה כמעשה, וזה שאמר: 'יוליכם ד' את פועלי האון' כאילו עשה האון בפועל".

סיכום

1. מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה.
2. מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה.
3. מחשבה רעה בענין עבודה זרה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה.
4. מחשבה רעה של מי שכבר עבר עבירה ושנה בה, ונאנס ולא עשאה, הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה.

יהי רצון שכל הזמן נחשוב מחשבות טובות ונעשה מעשים טובים.