צללי ערב. במדוייקים הלמ"ד בשוא לבדו והצד"י בלא מאריך ויש מהם שהצד"י במאריך ומה שכתב בעל מכלול יופי במקום הזה הוא לשון המכלול דף צ"ד ומה שעלה על לבי בענין זה כבר כתבתי בריש פרשת לך לך:
פסוק ו:
כרתו עצה. לא מפיק ה"א וכן הוא למערבאי ודלא כמדנחאי. וקשה לי שלא נמנה עם הזוגים חד מפיק ה"א וחד לא מפיק דלא תשית את עצה סוף פרשת שופטים מפיק וזה לא מפיק וכן מתורגם שם לא תחביל ית אילנה וכאן מתורגם קוצו אעא וי"ל דבפלוגתא לא קא מיירי:
פסוק ז:
כהקיר. חצי המקרא בפסוקים כן מצאתי בשתי מקראות כ"י:
פסוק ז:
בור. ביר קרי והמלה מלעיל בשני פשטי"ן:
פסוק י:
לא יחפצו בו. בספר אחד כ"י כתיב ולא בוא"ו וגם במקרא ישנה מויניציאה יש הערה מחילוף זה ובספרים אחרי כתוב לא בלא וא"ו:
פסוק יא:
ואת חמת ה' מלאתי. יש פסיק בין ה' למלאתי כי מלא כל הארץ כבודו:
פסוק יג:
כי מקטנם ועד גדולם. כל זה הענין הוא כתוב למטה סימן ח' עם שאר הפסוקים הבאים אחר זה במלות שונות למטה כתבו מקטון ועד גדול והנה מקטנם ועד גדולם. למטה כלה בה"א והנה כלו בוא"ו. למטה וירפו והנה וירפאו והוא חד מן ד' זוגים מן ב' ב' קדמאה מפיק א' ותנינא לא מפי' א' וסימן בד"ה א' ז'. למטה את שבר בת עמי. והנה את שבר עמי:
פסוק כא:
יאבדו. ואבדו קרי:
פסוק כה:
תצאי. תצאו קרי:
פסוק כה:
תלכי. תלכו קרי:
פסוק כח:
כלם סרי. בס"א נכתב בצדו נ"א שרי ע"כ. ובכל הספרים כתיב בסמ"ך וכן הוא במסורת וכ"כ רד"ק:
פסוק כח:
משחיתם המה. יש מחלוקת בספרים ובמסורת במקצתם מלא יו"ד קדמאה ובתראה וכ"ג ממסורת פרשת וירא ובקצת ספרים מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתרא' וכן מצאתי במקר' ישנה כ"י בגליון נרא' לי חזקיה הנקדן שהוא חסר יו"ד בתראה ע,פ המסורת ע"כ לשונו. ונוסח מסרה שלו כך היא משחיתים ח' ד' מנהון מלא דמלא וסימנהון משחיתים אותו בתוכו (שופטים כ׳:מ״ב) משחיתים להפיל החוצה (שמואל ב כ׳:ט״ו) זרע מרעים בנים משחיתים. ועוד העם משחיתים (דברי הימים ב כ״ז:ב׳) וב' משחתים. כי משחתים אנחנו. וקדשתי עליך משחתים (ירמיהו כ״ב:ז׳) וב' כתיב משחיתם. וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ (שמואל א ו׳:ה׳) כלם משחיתם המה ע"כ. וברוך יודע האמת:
פסוק כט:
מאשתם. מאש הם קרי והוא חד מן ט"ו מלין דכתיבין חדא מלה וקריין תרין מלין וסדורם מדברי הימים א' כ"ז במ"ג: