פסוק ג:ה' עיניך. הלא הם בעלי אמונה להטיב ולמה בגדו אלה בך ואין מבקשין אמונה:
פסוק ג:הכיתה אותם. ולא נעשו חולים על המכה לשום על לבם לשוב מרעתם:
פסוק ד:ואני אמרתי. הנביא אומר כך אך דלים הם מחכמ' אלו שאני מדבר עמהם:
פסוק ד:נואלו. לשון אויל כתרגומו איטפשו:
פסוק ה:אלכה לי אל הגדולים. הם ישמעו אך לא הועלתי וגם המה יחדו שברו עולו של הקב"ה מעליהם:
פסוק ו:זאב ערבות. לשון ערבה ושוחה זאב המדבר:
פסוק ו:שוקד. ממהר ומנחם חברו עם ל' שמירה כמו לשקוד על דלתותי (משלי ח׳:ל״ד) י"ת לשון אריבה:
פסוק ז:אי לזאת. אסלח לך בתמיה שמא לזאת אסלח לך ומנחם פירש אי כמו אין אשר בניך עזבוני ואשביע אותם כל טוב:
פסוק ז:יתגודדו. יתקבצו גדודים:
פסוק ח:סוסים מיוזנים משכים היו. בכל בקר היו משכים לאור בקר בהשכמה:
פסוק ח:יצהלו. ל' זה נופל על הסוסים מקול מצהלות אביריו (לקמן ח) לשון צהלה אנוויישמינ"ט בלעז:
פסוק י:בשרותיה. ל' מישור ומנחם חברו ל' חומה עם אדלג שור (תהילים י״ח:ל׳) אך לא יתכנו נטישותיה צי"ש בלעז שהם שרשי כרם להיות נחשבים עם החומות ולא עם המישור, ואני אומר שרותיה ל' שורות הכרם וי"ת בשרותיה בקירוהא ונטישותיה ברניתהא:
פסוק יב:ויאמרו לא הוא. לא מן קדמוהי אתיא עלנא טבתא:
פסוק יג:והנביאים יהיו לרוח. כתרגומו ונביי שקרא יהון ללמא כלומר הנבואה שניבאים לנו נביאי שקר בשמו של הקב"ה דבריהם יהפכו להבל והדבור של קדושה שהם אומרים לנו בשם הקב"ה אינן בהם:
פסוק יג:כה יעשה להם. הנביא אומר לאומרים זאת כה יעשה להם כאשר אמר ה' לי ומה אמר ה' לי יען דברכם את הדבר הזה וגו':
פסוק יד:ואכלתם. ותאכל אותם:
פסוק טו:גוי מעולם הוא. מימי קדם התחיל למרוד בי בדור הפלגה בארץ שנער:
פסוק טז:אשפתו. מקום נרתק החצים:
פסוק יז:ירושש ערי מבצריך וגו'. הרי זה מקרא מסורס ירושש בחרב את ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה:
פסוק יז:בחרב. על ידי גייסות וכן הוא אומר וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו):
פסוק כב:האותי לא תיראו. הלא הים שאינו דואג מפני הפורעות ואינו מצפה לקיבול שכר ירא מפני ואינו עובר הגבול אשר שמתי סביביו:
פסוק כב:ויתגעשו. גליו ומרומם לעבור הגבול ולא יוכלו לעבור:
פסוק כב:והמו גליו. שאון קול גדול:
פסוק כב:ולא יעברנהו. הגלים לא יעברו הגבול:
פסוק כד:יורה ומלקוש. כתרגום בכיר ולקיש:
פסוק כד:שבועות חוקות קציר. שבעה שבועות שחקק לנו בהן שתי חוקות קציר חק העומר וחק שתי הלחם:
פסוק כד:ישמר לנו. שיהא הקציר בזמנו:
פסוק כה:הטו אלה. הטו החוקות האלה מעליכם שאינם שומרים לכם ואתם כלים ברעב:
פסוק כו:ישור. יארוב וכן למען שוררי (תהילים ה׳:ט׳) ל' אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז):
פסוק כו:כשך יקושים. כאשר ישוך היקוש שעושין ללכוד צביים ביער כשרגלו בא לתוכו והוא נושכו ומחזיקו ברגלו ונלכד וקורין לו פיי"ד בלעז:
פסוק כו:הציבו משחית. צינבי"ל בלעז כן עושין אורבים על עיר או על דרך:
פסוק כו:הציבו. כמו מצב פלשתים (סא"א):
פסוק כז:ככלוב. הוא מקום שמפטמין בו עופות וכן תרגמו יונתן כבית פיטמא ובלעז פרנ"ק:
פסוק כח:עשתו. ל' עשת שן (שיר ה) גוף עב ובלעז אישפישור"ט:
פסוק כח:עברו דברי רע. אם באת רעה או עבירה לידם לא נטו ממנה אלא עברו בה ועשאוה:
פסוק כח:לא דנו דין יתום. למען יצליחו:
פסוק ל:ושערורה. דבר מגונה לכל ומהו דבר התמהון הנביאים נבאים שקר ואומרים הוו גוזלין ואונסין והכהנים שהם שופטי העם ונוגשיהם ירדו את העם על ידי הנביאים כלומר לאחריהם כמו (שמואל ב ט״ז:ו׳) והמלך עובר וכל העם עוברים על ידו (רודף) (ס"א דדוד) אחריו אף כאן על ידיהם אחריהם לעשות כדברי הנביאים: