פסוק א:שוטטו. ענין ההליכה אנה אנה וכן משוט בארץ (איוב א):
פסוק א:בחוצות. בשוקים וכן וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ׳:ל״ד):
פסוק א:ברחובותיה. מלשון רחוב:
פסוק א:איש. ר״ל גדול ובעל מעשים טובים וכן הלא איש אתה (ש״א כו):
פסוק ג:עיניך. ר״ל השגחתך:
פסוק ג:לאמונה. ענין דבר המתקיים וכן יתד במקום נאמן (ישעיהו כ״ב:כ״ג):
פסוק ג:כליתם. מלשון כליון:
פסוק ג:מאנו. מלשון מיאון:
פסוק ד:נואלו. ענין סכלות וטפשות כמו נואלו שרי צוען (שם יח):
פסוק ה:עול. הוא ההושם על צואר בהמה החורשת:
פסוק ה:נתקו. ענין העתק והסרה:
פסוק ה:מוסרות. קשורי רצועות העול:
פסוק ו:ערבות. ענינו כמו מדבר וכן במדבר בערבה (דברים א):
פסוק ו:ישדדם. ענין עושק הגוף:
פסוק ו:שוקד. ענין מהירות כמו כי שוקד אני (לעיל א):
פסוק ו:משובותיהם. ענין מרד וסרוב:
פסוק ז:אי. ענינו כמו אנה וכן אי הבל אחיך (בראשית ד׳:ט׳):
פסוק ז:יתגודדו. מלשון גדוד ומחנה:
פסוק ח:מיוזנים. מלשון מזון:
פסוק ח:משכים. מלשון השכמה:
פסוק ח:יצהלו. ענין הרמת קול גדול וכן צהלו מים (ישעיה כד):
פסוק ט:אפקוד. ענין השגחה וכן ופקיד גפן זאת (תהילים פ׳:ט״ו):
פסוק י:בשרותיה. מל׳ שורה וידוע הוא בדרז״ל וכן בין שורתם יצהירו (איוב כ״ד:י״א):
פסוק י:נטישותיה. הם הענפים הגדולים המתפשטים למרחוק כמו ואת הנטישות הסיר התז (ישעיהו י״ח:ה׳):
פסוק יד:ואכלתם. ותשרפם וכן ואש מפיו תאכל (תהילים י״ח:ט׳):
פסוק טו:איתן. ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד):
פסוק טו:תשמע. ענין הבנה כמו כי שומע יוסף (בראשית מ״ב:כ״ג):
פסוק טז:אשפתו. הוא נרתק החצים כמו עליו תרנה אשפה (איוב טו):
פסוק יז:לחמך. כל המאכל קרוי בל׳ לחם כמו ונחש עפר לחמו (ישעיהו ס״ה:כ״ה):
פסוק יז:ירושש. מל׳ רש ועני:
פסוק כב:תחילו. מלשון חיל ורעדה:
פסוק כב:ויתגעשו. ענין נדנוד ותנועה חזקה וכן ותגעש ותרעש הארץ (תהילים י״ח:ח׳):
פסוק כב:יוכלו. מלשון יכולת:
פסוק כב:והמו. מלשון המייה:
פסוק כג:ומורה. ענין מרי ומרד וכן בן סורר ומורה (דברים כא):
פסוק כד:יורה. הוא המטר היורד על הזרעים המרוה הזרעים והאדמה:
פסוק כד:ומלקוש. הוא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות וכן ונתתי מטר וכו׳ יורה ומלקוש (שם יא):
פסוק כד:שבועות. הוא מל׳ מלא שבוע זאת (בראשית כ״ט:כ״ז):
פסוק כד:חוקות. מלשון חק ודבר קבוע:
פסוק כו:ישור. ענין הבטה וראיה כמו לעמן שוררי (תהלים כז):
פסוק כו:כשך. ענין הנחה כי וישכו המים (בראשית ח׳:א׳) ת״א ונחו מיא:
פסוק כו:יקושים. פח מוקשים:
פסוק כז:ככלוב. מעשהו כעין סל ועשוי לעופות ודומה לו כלוב קיץ (עמוס ח):
פסוק כח:שמנו. מלשון שומן:
פסוק כח:עשתו. ענין צחות ובהירות כמו מעיו עשת שן (ש״ה ה):
פסוק ל:ושערורה. ענין דבר מגונה ומאוס וכן ראיתי שערוריה (לקמן כג):
פסוק לא:ירדו. ענין ממשלה כמו רדה בקרב אויביך (תהילים ק״י:ב׳):
פסוק לא:על ידיהם. בעבור כוחם של הנביאים: