פסוק יב:ותמנע היתה פילגש לאליפז. למאי נ"מ תמנע בת מלכים היתה, דכתיב אלוף לוטן תמנע, וכל אלוף מלכותא בלא תגא הוא , בעית להתגייר, באת אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו, אמרה, מוטב להיות שפחה לאומה זו ולא גבירה לאומה אחרת, לסוף נפיק ממנה עמלק, מאי טעמא, דלא בעי להו לרחקה .
(סנהדרין צ"ט ב')
פסוק כ:יושבי הארץ. אטו כולי עלמא יושבי רקיע הם, אלא שהיו בקיאים בישובה של ארץ, שהיו אומרים מלא קנה זה לזית, מלא קנה זה לגפנים, מלא קנה זה לתאנים .
(שבת פ"ה א')
פסוק כד:ואלה בני צבעון וגו'. כתיב ואלה בני צבעון ואיה וענה, וכתיב (פ' כ') אלה בני שעיר צבעון וענה, הא כיצד , מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ענה . ודילמא תרי ענה הוו, אמר קרא הוא ענה – הוא ענה דמעיקרא .
(ב"ב קט"ו ב')
פסוק כד:הוא ענה וגו'. תניא, רבי שמעון בן גמליאל אומר, פרד בימי ענה היה, שנאמר הוא ענה אשר מצא את הימים , דורשי חמורות היו אומרים ענה פסול היה לפיכך הביא פסול לעולם .
(פסחים נ"ד א')
פסוק כד:את הימים. א"ר יהושע בן לוי, למה נקרא שמן של פרדות ימים, מפני שאימתן מוטלת על הבריות, דאמר ר' חנינא, מימי לא שאלני אדם על מכת פרידה לבנה וחיה .
(חולין ז' ב')
פסוק כד:את הימים. מהו ימים, רבי יהודה ב"ר סימון אומר – המיונס, ורבנן אמרי הימיסו, חציו סוס וחציו חמור .
(ירושלמי ברכות פ"ח ה"ה)
פסוק מג:הוא עשו. הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו .
(מגילה י"א א')