פסוק א:הוּא אֱדוֹם. אָמַר כֵּן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּפָרָשָׁה זוֹ, לֶהֱיוֹת שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לְאַבֵּד אֱדוֹם, לָזֶה הִזְכִּיר עֵשָׂו כִּי הוּא אֱדוֹם, וְהִזְכִּיר הָעִיר דִּכְתִיב (בראשית לו:ח) ״בְּהַר שֵׂעִיר הוּא אֱדוֹם״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְעֵשָׂו תְּנֵהוּ עִנְיָן לָעִיר עַצְמָהּ. וְהִזְכִּיר בְּנֵי עֵשָׂו כִּי הֵם אֱדוֹם דִּכְתִיב (בראשית לו:יט) ״וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם הוּא אֱדוֹם״, לוֹמַר כִּי כֻּלָּם יִדְלְקוּ בָּאֵשׁ שֶׁל בֵּית יַעֲקֹב לְצַד שֶׁכֻּלָּם נִקְרָאִים אֱדוֹם אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, וְגַם עֵשָׂו עַצְמוֹ, וְהוּא רָמוּז בְּדִבְרֵי רַזַ״ל (תנחומא, צו; ירושלמי נדרים ג,ה) שֶׁאָמְרוּ עָתִיד עֵשָׂו לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית וְיָבֹא וְיֵשֵׁב בֵּין הַצַּדִּיקִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ מִשָּׁם וְכוּ׳ דִּכְתִיב (עובדיה א:ד) ״וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים וְגוֹ׳ מִשָּׁם״ וְגוֹ׳ ע״כ. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (בראשית לו:לא) ״וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים״:
פסוק כ:אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר וְגוֹ׳. טַעַם הוֹדָעַת עִנְיָן זֶה, לְהוֹדִיעַ שִׁעוּר מַה שֶׁנָּתַן ה׳ בִּזְכוּת הָאָבוֹת לְעֵשָׂו הֲגַם הֱיוֹתוֹ רָשָׁע. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם כֵּן דָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא (שבת פה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר, חוֹרִי – שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין מִנִּכְסֵיהֶם, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁיְּסַפֵּר הַכָּתוּב בִּנְתִינָתָם לְעֵשָׂו. וְאָמְרוּ עוֹד (סנהדרין צט) כִּי לְהוֹדִיעַ תִּמְנַע הֱיוֹתָהּ בְּרוּם הַמַּעֲלוֹת אֲחוֹת לוֹטָן וְנַעֲשֵׂית פִּילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים:
פסוק כז:אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר וְגוֹ׳. יִרְמֹז הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני משלי ב׳): אָמְרָה תּוֹרָה מִפְּנֵי מָה בָּנַי עֲנִיִּים? אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ וְאוֹצְרוֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא״ (משלי ח:כא), פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת יִסּוּרֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה יִרְבֶּה אוֹצָרָם בָּעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר, פֵּרוּשׁ אוֹתָם שֶׁחֲפֵצִים לֶאֱצֹר אוֹצָר בַּטּוֹב בַּנִּצְחִי צְרִיכִין בָּעוֹלָם הַזֶּה לִסְבּוֹל יִסּוּרִין. בִּלְהָן וְגוֹ׳, וּמוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַיִּסּוּרִין הֵם עוֹשִׂים אוֹצָרוֹת מְלֵאִים כָּל טוּב לְמַעְלָה בְּאֶמְצָעוּתָם. וּכְיִסּוּרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (בבא מציעא פד:) שֶׁהָיָה קוֹרֵא אוֹתָם ״בּוֹאוּ אַחַי״ וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים הָעֶלְיוֹנִים וְלֶאֱצֹר אוֹצְרוֹת הַטּוֹב יִמְאַס בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבְתַעֲנוּגָיו וִיקַבֵּל עָלָיו בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן, תַּרְגּוּם צָרָה ״עָקָא״, לְטוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים וּלְמַלְּאוֹת אוֹצְרוֹתָיו.
פסוק לא:וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן בָּזֶה לִמְנוֹת כָּל אֲשֶׁר נִתְחַתֵּן לֶאֱדוֹם אוֹ הֶעֱמִיד לָהּ מֶלֶךְ וְכַדּוֹמֶה, כִּי הַכֹּל עוֹמֵד לַאֲבַדּוֹן בִּנְפוֹל אֱדוֹם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פג), בָּצְרָה לְפִי שֶׁהֶעֱמִידָה מֶלֶךְ לֶאֱדוֹם עֲתִידָה לִלְקוֹת עִמָּהֶם, דִּכְתִיב (ישעיהו לד:ו) ״זֶבַח לַה׳ בְּבָצְרָה״, עַד כָּאן. גַּם שְׁאָר הֶעָרִים הֲגַם שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא גּוֹאֵל צְבִי יִשְׂרָאֵל יִכָּנְסוּ בִּרְשׁוּת מֶלֶךְ אַחֵר, יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּטַעֲנָה קְדוּמָה וְיוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף, וְאֵין צֵל הַזּוּלַת מַצִּילָתָהּ.
פסוק לא:גַּם לָקַחַת סִימָן לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה כִּי יַאֲרִיכוּ הַיָּמִים, וְהָרְאָיָה, כִּי ה׳ מָנָה מַלְכֵי אֱדוֹם שֶׁקָּדְמוּ לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹתָם קָדְמוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְמַלְכוּתָם אַחַר שֶׁפָּסְקָה אַחַר מְלָכִים הָרְשׁוּמִים בַּתּוֹרָה, וּמֵעַתָּה כְּמוֹ כֵן יִמְלְכוּ יִשְׂרָאֵל כַּמִּנְיָן אֲשֶׁר מָלְכוּ בֶּאֱדוֹם (בגלות, הגהה), וַהֲגַם כִּי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים עוֹלָם עוֹמֵד (סנהדרין צט.), יַאֲרִיךְ ה׳ יְמֵי טוֹבָה, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
