פסוק ג:ויעמוד המלך על העמוד. ידמה שבנו שם עמוד והיה בו המלך בעת קראו את התורה כמו שנזכר בפרשת הקהל:
פסוק ד:ואת כהני המשנה. הם הכהנים השניים לו כמו סגן הכהנים והנמשכים לו לפי מדרגותיהם על הסדר:
פסוק ד:בשדמות קדרון. הוא כמו נחל קדרון והוא מישור שהיה בו:
פסוק ה:והשבית את הכרמים. ר"ל שבטל והשבי' את הכמרי' שקטר כל אחד מהם בבמות בערי יהודה ובמסבי ירושלם והשבית גם כן המקטרים לבעל ולשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמי' וידמה שכבר החזירם למוטב ובטל העבודה ההיא שהיו עושים לע"ג:
פסוק ו:וישלך את עפרה על קבר בני העם. ר"ל על קבר העם שהיו עובדים ע"ג ומזה המקום למדנו שקבר אסור בהנאה שאם היה מותר בהנאה היה לו להשמר מזה שמא יהנו בקברי העם ונמצאו נהנין מע"ג:
פסוק ז:ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית ה'. אפשר כי עם החזקה בפעולו' המגונות ההם החזיקו בזמה ובתועבות שהיו עושים שאר הגוים וידמה כי מעבדות קצת האשרות היה שיהיו שם מוכנים למשגל מגונה והנשים היו אורגות שם בתים בעבור האשרה והיו עושים יריעות יהיו מחיצה ובית לבאים לעבוד האשרה הפעולה המגונה וכבר זכר הרב המורה קצת מאותם המשגלים המגונים שהיו מנהג הקדומים מעובדי ע"ג להתנהג בהם:
פסוק ח:ויבא את כל הכהנים מערי יהודה. כבר באר בספ' יחזקאל כי הכהנים בני צדוק הם אשר לא עבדו ע"ג אך שאר הכהנים חטאו בחטא בני יהודה והנה טמא את הבמות בששם בהם דבר טומאה:
פסוק ט:אך לא יעלו כהני הבמות. ר"ל שהכהנים שעבדו ע"ג לא יעלו אל מזבח ה' בירושלי' להקריב אשה לה' אך יאכלו במצות המנחות חלקם ובמה שידמה להם עם אחיהם כאילו הם בעלי מומין:
פסוק י:וטמא את התופת. הנה עשו שם בנין כדי להעביר בנו ובתו באש למולך והיה אש מכאן ואש מכאן והכומרים מעבירים אותו בין שני האשים:
פסוק יא:וישבת את הסוסים. הנה מלכי יהודה נתנו לשמש סוסים מיוחדים שהיו רוכבים בהם ממבוא בית ה' אל לשכת מי שיצוה המלך להיות שר על המגרשים וידמה שבלשכה ההיא הי' עושים דבר מה לשמש והנה הם היו הולכים מבית ה' לפאת המזרח אל הלשכה ההיא להשתחוו' לשמש הפך מה שכוונה התורה ולזה סדרה שיהיה קדש הקדשים לפאת מערב כמו שבארנו בבאורנו לדברי התור':
פסוק יא:ואת מרכבות השמש שרף באש. ר"ל המרכבות אשר לסוסים הנזכרים:
פסוק יב:אל נחל קדרון. מישור קדרון:
פסוק יג:אשר בנה שלמה מלך ישראל. כבר בארנו במה שקדם שלא בנה אותם שלמה אך העלים עיניו מנשותיו שבנו הבמות האלו ולזה יחס הכתוב בנייתם אל שלמה:
פסוק יד:וימלא את מקומם עצמות אדם. לטמא אותם וידמה שמעצמות עובדי ע"ז עשה זה:
פסוק טז:ויקח את העצמות מן הקברים. זה לאות שלא היה משים שם רק עצמות החטאים ולזה לא הסכים לשרוף עליהם עצמות איש האלהים ומלטו עצמותיו עצמות הנביא אשר בא משומרון ולולי זה כבר היו עצמותיו נשרפים כי היה מנביאי ע"ג:
פסוק יז:מה הציון הלז. הנה בנו בנין על קבר איש האלהי' להכירו והבנין ההוא נקרא ציון ושאל יאשיהו מה הציון הלז:
פסוק כ:ויזבח את כל כהני הבמות אשר שם על המזבחות. ידמה שעדין נשארו שם קצת ישראל כמו שנזכר אחר זה ועדין היו מחזיקים ברשעתם והיו שם כהני במות ויאשיה זבח אותם אצל המזבחות ושרף על המזבחות עצמות אדם:
פסוק כב:כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים. ר"ל מימי סוף השופטים שהוא שמואל כי בחייו שבו גם כן כל ישראל אל ה' ובימי שאול ודוד היו בישראל במות בהפך כונת התור' אע"פ שהיו מותרות ובימי שלמה נשארו גם כן הבמות ונעשו במות לע"ג ובימי חזקיהו לא שבו גם כן כל ישראל אל ה' אך קצת ישראל היו מלעיגים לדברי חזקיהו אך בימי יאשיהו בזאת השנה שבו כל ישראל אל ה' והנה זכר הפסח הנעשה אז לפי שמתנאי הפסח שלא יאכל ממנו ישראל מומר וידמה כי בזאת השנה לבד היה לב כל ישראל לש"י אך אחד זה חטאו בסתר גם בימי יאשיהו ולזה אמר כי בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה לה' והנה לזאת הסבה לא שב הש"י מחרון אפו הגדול כמו שספר כי בלי ספק אם היו ישראל שבים לה' בכל נפשם היתה ההשגחה ההיא דבקה בהם וישוב חדון ה' מהם ילזה אמר אך לא שב ה' מחדון אפו הגדול ולזאת הסבה ג"כ מת יאשיהו בעון העם כי הוא חשב שיהיו כל ישראל הולכים אחר מצות הש"י ויהיו ראוים מפני זה שידבקו בהם כל הברכות הכתובות בתורה אשד כתוב בהם וחרב לא תעבור בארצכם אפילו חדב של שלום ובתטא העם מת ונענשו בשסד מהם מי שחיו בצלו בגוים ועליו קונן ידמיהו כמו שכתוב בספר הקינו' לפי מה שזכר בד"ה ממנו ואמרו רבותינו ז"ל שמה שכתוב שם מזה הוא אמרו רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם וגו' וזה מסכי' למה שאמרנו:
פסוק כה:וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' וגו'. עד שכבר היה מבזה כל הדברים זולת השם יתברך ובכל הקנינים היה בז לרוב חשקו לעבוד הש"י ואיך הרצון שלא יהיה יאשיהו בתחלת ענינו טוב עם הש"י כי כבר נזכר בדברי הימים כי מקטנותו החל לעבוד השם יתברך אך לא בער בשלמות האלילים ממלכותו והיו חוטאים עדיין ישראל בהם ומפני ראותו הכתוב בספר התורה שיבא מהרע למי שלא יקיים את התורה ויעבור על ברית הש"י התעורר בכל עוז להשיב ישראל לעבודתו ובער האלילים שעשו ישראל מכל ארץ ישראל כדי שיסור זכר ע"ג מישראל ולא יוסיפו לחטוא עוד:
פסוק ל:ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אותו. ידמה שמשחו אותו מפני המחלק' שהיתה בין האחים וידמה מפני זה כי הוא לא היה יהואחז הבכור וכבר יתבאר זה ממה שזכר כי בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ולא מלך כי אם שלשה חדשים ומלך אחריו יהויקים והיה בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו וזה לאות שכבר היה גדול ממנו כמו שתי שנים וכבר נמנו בספר ד"ה בני יאשיהו וזכר שם כי הבכור יוחנן השני יהויקים השלישי צדקיהו הרביעי שלם וכבר באר ר' אברהם בן עזרא ע"ה כי שלום הוא יהואחז כי כתוב בירמיהו כי כה אמר ה' אל שלום בן יאשיהו מלך יהודה המולך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב עוד והנה אחריו מלך יהויקים ובנו ואחריהם מלך צדקיה ולא מלך יוחנן ואם הוא הבכור מלך בבל המליך הישר בעיניו ואמנם הנה זכר בספר ד"ה כי הבכור יוחנן לפי מה שאחשוב להודיע שכבר עשו ישראל שלא כהוגן בהמליכם הקטן מהבנים אך המליכוהו בהיותו נמשך לפעולות המגונות אשר היו פניהם מועדו' אליהם ולזה נמשך אליהם מהרע מה שנמשך כי אולי היה יוחנן אוחז מעשה יאשיהו אביו:
פסוק לב:ככל אשר עשו אבותיו. ר"ל אבותיו אשר עשו הרע בעיני ה' כמו אחז ומנשה והדומי' להם:
פסוק לג:ויתן עונש על הארץ. ר"ל שיתנו זה המס מדי שנה בשנה והוא המליך להם את אליקים: