ויאמר חלקיהו כו' ויבא שפן כו' ראוי לשים לב מה זו תמיהה על דברי ספר התור' הנמצא בית ה' היתכן כי לא ראו ספר התור' כל ימיה' עד העת ההיא והנה יש מן רז"ל שאמרו כי אחז שרף את תורה א' והוא אשר מצא חלקיהו והאמ' כי על חזקיהו יפלא שלא הכתיב אחרים ויש מהם אמרו כי ספרים היו נמצאים כ"א שנמצא נגלל באופן שהי' פותח בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך כו' ושעל כן קרע את בגדיו שנמצא פסוק זה בראש הדף שהי' נגלל עליו נראה לו כי מה' יצא הדבר להחרידם שיתנו אל לבם ויש מהמפרשי' שאמרו כי מנשה ואמון איבדו ספרי התור' ומן התימה איך יאשיהו לא הכתיב ספר לקיים וכתב לו את משנה התיר' הזאת וכתב לו והיתה עמו וקרא בו וכבר עברו י"ח שנים שמלך ויש אמרו משם רז"ל כי סה"ת הזה הוא אותו שכתב משרע"ה בידו והיה גנוז בית ה' ושפירשו ז"ל בירושלמי שמצאוהו נגלל על פסוק יולך ה' אותך ואת מלכך כו' ואפש' לדייק אומרו לשון מציאה באומר מצאתי בבית ה' ואומר את הספר הנמצא ובקבצו את כל איש יהודה וכל יושבי ירושלים והכהנים והנביאי' וכל העם למקטון ועד גדול הוא אומר ויקרא באזניה' את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית ה' אפש' כי זולת סה"ת אשר מצד ארון ברית ה' לא הי' זולתו בבית ה' ועתה חלקיהו מצא סה"ת בבית ה' ולא מצד הארון כי זולתו הוא מה שעד כה כל הכהני' הנכנסים ויוצאים שם לא ראו ספר ועתה דרך מציא' נזדמן שם ע"כ תמהו על המצאו שם ואמרו אין זה כי אם מאת ה' צבאות לאות ולסימן נפתח ונקרא בו במקו' שיקרא הקורא בלי שיגלול כלום וימצא כתוב מוסר והיה כי תבא וכתב רש"י ז"ל בדברי הימים כי שם ראה מיד יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אמר הנה נראה שעל מלך שהעם הקימוהו ולא נביא ע"פ הדבר אינו אלא הוא כדבר שנא' וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו ע"כ חרד את כל החרדה הכתובה ולהיות כי לא יום בשורה הוא בהמצאו לא הוליכו חלקיה אליו במוצאו כ"א נתנו לשפן הסופר שעל פי דרכו שנשתל' לשליחותו בהשיבו דבר על השליחו' אגב תשובתו יגיד לו ענין הספר וע"כ כאשר בא שפן למלך תחלה השיב למלך דבר על אשר שלחו ויאמר התיכו עבדיך כו' ואח"כ ויגד שפן הסופ' כו' ספר נתן לי כו' ויקראהו שפן לפני המלך אשר היה כתוב בפתחו שהוא מלכך אשר תקים עליך שלא הקימו העם כ"א אותו אתם.
פסוק יא:
ויקרע את בגדיו שהבין כי אין זה כ"א שיתן אל לבו כי אליו נוגע הדבר ע"כ שלח אל הנביאה להגיד לו אם יתקיים בו פסוק זה ותאמר אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי כי הנוגע על העיר ועל העם כאשר כתוב כן יהיה וזהו הנני מביא רעה אל המקו' הזה ועל יושביו את כל דברי הספר כו' אך על הנוגע אל עצמו אל יראה יהי' הוא המלך אשר יוליכו האויב וזהו ואל מלך יהודה השולח לדרוש את ה' כה תאמרו אליו כה אמר ה' הדברי' אשר שמעת שהם ואת מלכך אשר תקים עליך אשר אתה הוא אך יען רך לבבך ותכנע כו' לא אל עצמך כ"א בשומעך אשר דברתי על המקום הזה ועל יושביו לכן שנצטערת על מה שגם נוגע לך לא יתקיי' בך הנוגע בך כי הנני אוסיפך על אבתיך למעל' מהם ונאספת אל קברותיך בשלום ולא יוליכך האויב להאסף בחוצה לארץ שלא בקברותיך וזהו בשלום שלא יהיה שיוליך אותו האויב במלחמה וימות שם ופירש עוד ואמר ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא כו'. והיה זה שלום: