ויכרת יהוידע כו'. אמר כי תחלה כרת ברית בין ה' ובין המלך כי הוא העיקר כי אחריו כל העם ימשוך ואחר כך בין העם לה' שהוא בין אדם למקום ואחר כך בין המלך לעם ואמר כי יותר עשה עיקר במה שבין העם לה' ממה שבין העם למלך כי על מה שבין ה' לעם ויבאו כל עם הארץ בית הבעל כו' מאליהם אך על מה שבין העם למלך לא התחברו כל עם הארץ מאליהם כי אם ויקח הוא את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ ויורידו את המלך כו' וישב על כסא המלכים ואז בשבת המלך על כסא המלך וישמח כל עם הארץ ושמא תאמר הלא מאז המיתו את עתלי' בית המלך בעוד היה עדיין המלך בית ה' שמחו העם לזה אמר דע לך כי מה שהיה עד כה לא היה כי אם שהעיר שקטה מאז ואת עתליהו המיתו בחרב בית המלך שהוא ממלחמה וערעורים אך גדר שמחה נוספת על ההשקט לא היה כי אם עתה שישב המלך בית המלך על כסא המלכים ובזה אינו מיותר מה שחוזר ואומר עתה ואת עתליהו המיתו בחרב בית המלך אחר שנא' למעלה: