פסוק א:ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה. הנה זה היה מאת הש"י לכלות הזרע הבא מאת בית אחאב כי הנותר שלא המית יהוא המיתה עתליה עד שגם יואש בן בנה הוצרכה יהושבע בת המלך יורם למלטו ולהסתירו מפני עתליהו שלא תמיתהו ולזה גנזה אותו ואת מיניקתו בחדר המטות שהיו שם והסתירו אותו הוא ומניקתו מפני עתליהו ולא הומת והנה הסתירה אותם יהושבע בבית ה' כי שם היתה יושבת כי בעלה היה כהן גדול והנה החביאתם שש שנים ואז היתה עתליהו מולכת על הארץ:
פסוק ד:שלח יהוידע ויקח את שרי המאות לכרי ולרצים. הרצון באמרו לכרי לכרים והרצון בו לשרים והם ראשי האבות לישראל כמו שנזכר בספר דברי הימים והנה הרצון בזה שכבר לקח יהוידע שרי המאות לכהנים וללויים ושלח בידם לראשי אבות ישראל ולרצים שיבאו אליו והנה הביא אותם אליו בית ה' וכרת להם ברית עם ה' ועם המלך כמו שזכ' אחר זה שלא יגלה אותם והשביע אותם בשם ה' לעשות מצותו להקים את בית המלך על כסא אביו ואחר זה הראה אותם את בן המלך והוא יואש:
פסוק ה:ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית. השלישית מהאנשים אשר צוה יהוידע לשמירת המלך הם מבאי השבת והם המשמר הנכנס לכהנים וללויים והשאר ישתדלו בעבודת בית המקדש וכבר זכר אחר זה כי שתי הידות ההם הם כל יוצאי השבת והם משמר היוצא ולזה יהיו השלישית מהם חצי באי השבת כי כל יוצאי השבת הם שתי הידות והנה באר כי השלישית ישמרו משמרת בית המלך שלא יכנס שם אדם יוכל להזיק למלך והשלישית יעמדו בשער סור והוא השער המזרחי שהיו טמאי' בלתי יכולים להכנס שם ולזה היה נקרא שער סור כטעם סורו טמא ובד"ה נקרא שער היסוד כי הוא היסוד הראשון מהקדושה והשלישית בשער שהוא אחר הרצים והנה תשמרו את משמרת הבית בית מסח והוא המקום שפרצו בבית בני עתליה המרשעת כמו שזכר בספר ד"ה ואולם שתי הידות באלו השלשה חלקים שזכר הם כל יוצאי השבת ושמרו את משמרת בית ה' בעבור המלך שלא ינזק על צד עוזרי עתליהו והקפת' אצל המלך סביב איש כלי מלחמתו בידו והנכנס מהזרים אל הסדרים והמערכות שיהיו מסדרים שומרי המלך יומת כדי לשמור המלך תכלית השמירה ואלו השומרים יהיו את המלך בצאתו ובבאו כדי שלא יקרהו נזק:
פסוק ט:ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת. והנה לקחו מבאי השבת מחציתם לזאת השמירה וכל יוצאי השבת כמו שקדם והנ' לא הטריח יהוידע המשמרו' האחרות לזאת השמירה:
פסוק י:ויתן הכהן לשרי המאות את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד. ר"ל שהקדיש אותם המלך דוד:
פסוק יא:על המלך סביב. ר"ל אצל המלך סביב:
פסוק יב:את הנזר ואת העדות. ר"ל הכתר ואחשוב שנתן אצלו התורה שנקראת עדות שיקרא בה כל ימי חייו והיתה עמו כמו שנזכר בתורה:
פסוק יב:וימשחוהו. מפני מחלוקת עתליה הוצרכו למשחו מצורף לזה שלא היה מפורסם מאד שיהיה בן המלך:
פסוק יג:את קול הרצין העם. ר"ל קול הרצין וקול העם:
פסוק יד:עומד על העמוד. ר"ל אצל העמוד:
פסוק טו:הוציאו אותה אל מבית לשדרות. ר"ל הוציאו אותה בדרך שתהיה תמיד מבפני' לסדרים ולמערכות השומרים את המלך כדי שלא תמלט ותנוס:
פסוק טו:והבא אחריה המת בחרב. ר"ל הנמשך אחריה לבא עמה תמיתו בחרב כדי שלא יאספו אליה ותחחזק מעט והנה שמו לה מקום לנוס אשר בחרו ולזה באה דרך כניסת הסוסים בית המלך ושם לא היתה יכולה לנטות אנה ואנה והרגוה שם כי לא רצה הכהן שתומת בית ה':
פסוק יז:ויכרות יהוידע את הברית. הנה ראשונ' כרת ברית בין ה' ובין המלך והעם שיהיו לעם ה' ואחר כן כרת ברית בין המלך ובין העם שהוא יהיה להם למלך והם יהיו לו לעם:
פסוק יח:ואת מתן כהן הבעל. אחשוב שהרצון בזה שהנתנים לכהן לבעל והם שאר הכהנים שהיו שם עובדים עמו הרגום כלם לפני המזבחות:
פסוק יח:וישם הכהן פקודות על בית ה'. ר"ל שמנה שם מנויים ופקידות כדי עניינו מסודר בתכלי' הסדור והנה מענין אלו המנויים העמדת המשמרות על ענינם הראשון:
פסוק יט:ויבאו דרך שער הרצים. ידמה שזה השער היה נקרא כך מימי רחבעם כי אז עשה רחבעם מנוים והפקידם אל תא הרצים: