נקודות אור בימי אחאב(2)
למרות המצב הרוחני והמוסרי שהגיעו לשפל עמוק בתקופת אחאב ישנן נקודות אור באותה תקופה.
בשעת המלחמה בין ישראל לארם, בשעה שדרש בן הדד המלך, המלך הארמי, ויתור מוחלט של מלכות ישראל על ערכי התורה, נועץ אחאב עם זקני ישראל. הם הסכימו פה אחד לשמר את הזיקה לתורת ישראל, גם אם מנגד עומדת סכנת מלחמה קשה. בדברי אליהו אל העם נאמר:
...עַד־מָתַ֞י אַתֶּ֣ם פֹּֽסְחִים֮ עַל־שְׁתֵּ֣י הַסְּעִפִּים֒ אִם־יְהוָ֤ה הָֽאֱלֹהִים֙ לְכ֣וּ אַֽחֲרָ֔יו...
(מלכים א יח כא)
במילים אלו של הנביא יש ראיה מוכחת כי רוח העם הפנימית נוטה לעבודת ה', בניגוד לצורה האלילית הנראית בחוצות הארץ. שמירת אמונים פנימית זו, לתורת ישראל, מתבטאת כחמש עשרה שנה מאוחר יותר, כפי שנראה בהמשך(מלכים ב ט) שבשעת מלחמת יהוא עם עובדי הבעל רוב העם שיתף פעולה עם המלך החדש בביעור הפולחן הנוכרי.