נשות שלמה
"וַיְהִי־ל֣וֹ נָשִׁ֗ים שָׂרוֹת֙ שְׁבַ֣ע מֵא֔וֹת וּפִֽלַגְשִׁ֖ים שְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת..."
(מלכים א יא ג)
האם עבר שלמה על "לא ירבה לו נשים"(דברים יז יז)? אם כן, מדוע?
במבט ראשון, כשקוראים אנו, "ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלוש מאות..."(מלכים א יא ג) מזדהים אנו עם דברי חז"ל:
עלה ספר משנה תורה(=חומש דברים) ונשתטח לפני הקב"ה ואמר לפניו: שלמה מבקש לעקור י' ממני (לא ירבה לו נשים) אמר לו הקב"ה: שלמה ואלף כיוצא בו בטלים ודבר ממך אינו בטל.
(ירושלמי סנהדרין פרק ב הלכה ו)
אמנם, אם נבחן שאלה זו מבחינה הלכתית, נמצא שאין הדבר פשוט. יש כאן מחלוקת תנאים משולשת:
"לא ירבה לו נשים"(דברים יז יז) - אלא שמונה עשרה.
ר' יהודה אומר מרבה הוא לו, ובלבד שלא יהו מסירות את ליבו.
ר' שמעון אומר אפילו אחת ומסירה את ליבו, ה"ז לא ישאנה, א"כ למה נאמר ולא ירבה לו נשים דאפילו כאביגיל.
(סנהדרין פ"ב מ"ד).
לדעה הראשונה, מותר למלך לשאת שמונה עשרה נשים בלבד, בין צדיקות ובין שאינן צדיקות.
לדעת ר' יהודה מותר למלך לקחת, כמה נשים שהוא רוצה, ובלבד שלא יסירו את ליבו.
ולדעת לר' שמעון אף על השמונה עשר להיות צדיקות ואין כאן מספר מסוים.
ניתן לומר ששלמה המלך סבר להלכה כר' יהודה, הסובר שמותר למלך לקחת כמה נשים שירצה, ובלבד שלא יסירו את ליבו מאחרי ה'. היו לשלמה סיבות טובות לחשוב שלא יטו את ליבו:
(א) בתחילת מלכותו בגיל שתים עשרה(סדר עולם רבה טו) מקבל הוא בחלום את כל החכמה, ויודע את כל התורה. "ויעש שלמה משתה לכל עבדיו"(מלכים א ג טו), לומד המדרש(קהלת רבה א א) מכאן, שעשה משתה לגמרה של תורה, לאחר שלמד את כל התורה בחלום, עשה למחרת "סעודת סיום" על כל התורה.
(ב) דוד אביו מחנכו. דוד הוא מחבר ספר תהילים, ראש הסנהדרין ומקבל התורה משמואל (הקדמת הרמב"ם לי"ד החזקה).
(ג) שלמה עדיין ללא חטא, שהרי לא הגיע למצוות! "...כשהיה מבקש לעשות שלא כהוגן, היתה חכמתו עומדת לפני יצרו"(פסיקתא רבתי יד מט)!
נמצא שמבחינה הלכתית לא עבר שלמה עבירה. אולם השאלה עדיין נשאלת, מדוע לקח כה הרבה נשים?, הרי אף אם מותר, אין כל חיוב לעשות זאת!
כמה טעמים נאמרו על כך:
בירושלמי, דעת רשב"י היא:
"וְהַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה אָהַ֞ב נָשִׁ֧ים נָכְרִיּ֛וֹת"(מלכים א יא א) - אהב ממש לזנות. ר' יוסי אומר למושכן לדברי תורה ולקרבן תחת כנפי השכינה.
(ירושלמי סנהדרין פרק ב הלכה ו)
היו פרשנים(עיין דעת מקרא מלכים א יא א) שאמרו, כי היו אלו נישואים פוליטיים. עם גידול הממלכה, נהג שלמה כמנהג אותם ימים, על מנת לחזק בריתות וקשרים פוליטיים, נשאו המלכים בנותיהם של המלכים בני בריתם, או השיאום לבניהם.
ועדיין אין הדעת מתישבת בטעמים אילו:
(א) על טעמו של רשב"י קשה, וכי שלמה שנאמר עליו "ידיד ה'", "וה' אהבו", נמשך אחרי הזנות. אף אם נאמר שבסוף מלכותו היה נמשך אחרי הזנות, הרי שורש הנשים הנכריות נעוץ בנישואיו עם בת פרעה. נישואים אלו היו בתחילת מלכותו, דבר המורה על כוונה מכוונת ולא הימשכות סתמית אחרי תאוות.
זאת ועוד, שלמה כתב שלושה ספרים שנכנסו לתנ"ך: משלי, קהלת ושיר השירים. על האחרון אמר ר' עקיבא שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים. אדם השטוף בתאוות אינו יכול להיות בעל רוח הקודש, ואינו יכול לחבר ספר שהוא קודש קודשים.
(ב) גם טעמו של ר' יוסי צריך ביאור; וכי חסרים גרים שאפשר למושכם תחת כנפי השכינה, וצריך להכניס אלף נשים לארמון המלוכה?
אף הרמב"ם אומר: "אל יעלה על דעתך ...או שלמה מלך ישראל שנקרא, 'ידיד ה' נשאו נשים נכריות בגויותן ..."(משנה תורה הלכות איסורי ביאה פי"ג הי"ד). לא זו בלבד שאין זה נכון אלא שאין להעלות כלל על הדעת מחשבה מסוג זה !
(ג) לטעם השלישי, שהנישואים היו לצרכים פוליטים, קשה עוד יותר. שלמה הרי למד מדוד אביו סדרי משטר והנהגה. לא מצאנו שדוד נשא נשים לצורך בריתות פוליטיות. אדרבא, דוד התבסס על צבא חזק ועל כוח הרתעה. הוא הטיל את אימתו בכל מקום שכבש, ולא כרת בריתות עם העמים הנכבשים. מדוע ישנה שלמה מדרכיו?
שלמה שומר על צבא חזק וגדול משך כל תקופת מלכותו. אף בתורה מוצאים אנו את ההדרכה של "לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃"(דברים ז ב) מחד, ומאידך: "לא תתחתן בם".