תוכחתו של ירבעם

הכתוב אומר: "וירבעם בן נבט מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך"(מלכים א יא כו). מהי הרמת יד הכתובה בפסוק? הבה ונראה מה אמרו חז"ל:

אמר רבי יוחנן מפני מה זכה ירבעם למלכות? מפני שהוכיח את שלמה. ומפני מה נענש? מפני שהוכיחו ברבים.
(סנהדרין קא:)

ממשיכה הגמרא ואומרת:

"וזה הדבר אשר הרים יד במלך"(מלכים א יא כז). שלמה בנה את המילוא סגר פרץ עיר דוד אביו. אמר לו(ירבעם לשלמה) אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא לבת פרעה, ומאי(=ומה) זה "אשר הרים יש במלך". אמר רב נחמן: שחלץ תפלין בפניו.
(סנהדרין קא:)

מאמר חז"ל זה מלמד אותנו דבר חשוב ובסיסי והוא שאם רואים דבר אסור, ואפילו רק דבר מגונה, אצל אדם מישראל, מצוה להוכיח. אך צריך להזהר לבל יבייש ברבים את מקבל התוכחה. ירבעם נהג כשורה שהוכיח את שלמה על אשר סגר את המילוא ובכך צמצם את השטח הפנוי העומד לרשותם של עולי הרגלים. ירבעם גילה אומץ לב להוכיח מלך על מעשה שלא כשורה ולכן הקב"ה שילם לו מדה כנגד מדה ומינה אותו למלך על ישראל. ברם, התנהגות זו של ירבעם היתה בחינת אליה וקוץ בה. ירבעם הוכיח את שלמה ברבים ובכך גרם לעלבונו והרי הפסוק אומר: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא"(ויקרא יט יז). רש"י מסביר: "לא תלבין פניו ברבים". אם כן, בתוכחתו של ירבעם יש חסרון. לכן מלכותו לא נתקיימה כפי שנאמר: "ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים"(מלכים א יא לט). הנהגה זו של הקב"ה, דהיינו מתן שכר על מעשה טוב ועונש על חלק שלילי באותו מעשה, נזכר במדרש:

רבי חנינא בן גמליאל אומר: לעולם אין מחליפים לא זכות בחובה ולא חובה בזכות. אלא נותנים מתן שכר על המצוות ועונשים על העברות.
(ספרי דברים לג ו)

הכוונה היא שבכל מעשה של האדם, גם אם במעשה עצמו יש מצוה ועברה, מקבל האדם שכר על המצוה ועונש על העברה ואין מחליפים זו בזו.

לאחר ששלמה לא מחה בנשיו, והן מצדן המשיכו לקטר לעבודה זרה, שלח הקב"ה את אחיה השילוני להכין את ירבעם למלוך על עשרת השבטים. כאמור, נבחר ירבעם כי הוכיח את שלמה בקשר לסגירת המילוא בפני עולי הרגלים ולא נשא פנים גם למלך גדול כשלמה. ירבעם נהג כשורה אבל נכשל בשני דברים:

(א) ירבעם הוכיח את שלמה ברבים, והרי המוכיח את חברו צריך להוכיחו לבל יעלב כדי שלא ישא עליו חטא, דהיינו לביישו ברבים.

(ב) אומר הרב כלי יקר, שירבעם הזכיר את המלך בשמו המלך שלמה. וכך אמר: "שלמה בנה את המלוא"(מלכים א יא כז).

המהרש"א(סנהדרין קא.) אומר שאם תוכחתו של ירבעם היתה לשם שמים לא היה נכשל להחטיא את ישראל בעבודה זרה שהביאה לגלות עשרת השבטים ולחרבן בית המקדש. ירבעם נהג בגסות רוח, וכידוע הגאוה היא אם כל חטאת. מדה זו גרמה לו להדרדר לדיוטא התחתונה ולהחטיא את הרבים.

מבחינת ידע והשגות רוחניות לא היה גדול כירבעם. הגמרא אומרת:

"וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וְיָֽרָבְעָ֖ם יָצָ֣א מִירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיִּמְצָ֣א אֹת֡וֹ אֲחִיָּה֩ הַשִּֽׁילֹנִ֨י הַנָּבִ֜יא בַּדֶּ֗רֶךְ וְה֤וּא מִתְכַּסֶּה֙ בְּשַׂלְמָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וּשְׁנֵיהֶ֥ם לְבַדָּ֖ם בַּשָּׂדֶֽה׃"(מלכים א יא כט).
מאי "בשלמה חדשה"? אמר רב נחמן כשלמה חדשה, מה שלמה חדשה אין בה שום דופי, אף תורתו של ירבעם לא היה בה שום דופי.
מאי "ושניהם לבדם בשדה"? אמר רב יהודה אמר רב: שכל תלמידי חכמים דומים לפניהם כעשבי השדה.
(סנהדרין קב.)

אם כן מצאנו שירבעם היה גדול תלמידי החכמים שבדור, ושוה היה לרמתו של אחיה השילוני, ואף על פי כן נטרד ירבעם מן העולם בגלל גאוותו. בפרקנו כתוב: "ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלים"(מלכים א יא כט). מה פירוש הדברים?

אמר רבי חנינא בר פפא שיצא מפתקה של ירושלים.
(סנהדרין קב.)

מסביר הרב מוסר הנביאים:

שזה לפי מה דכתיב כל הכתוב לחיים בירושלים וירבעם יצא מפתקה זו.

מדוע יצא מפתקה של חיים? מסבירים המפרשים שחטאו היה באותה תוכחה שהוכיח את שלמה המלך.

הערוך מוסיף:

יצא מן הכתב הכתוב לצדיקים לעתיד שיחיו וישמחו בירושלים.

מדוע יצא ירבעם מפתקה של ירושלים? מסביר הרב מוסר הנביאים כי ירבעם נהג היפך תוכחתו לשלמה. כידוע, ירבעם הוכיח את שלמה שסגר את המלוא וצמצם את השטח המיועד לעולי הרגלים כדי לספק רצונה של בת פרעה. במלים אחרות, ירבעם קנא את מצבם של עולי רגלים ורצה להטיב להם. לאחר שהוא עצמו העמיד שומרים לבל יעלו לרגל ובמקום זה ילכו להקריב לפני העגלים שהעמיד בבית אל ובדן, הוכיח ירבעם שאיננו חושש לרווחתם של עולי הרגלים, ומצדו שלא יעלו כלל לירושלים. אם כן, תוכחתו לשלמה היתה הקטרוג הגדול נגדו ולכן נענש בכל חומר הדין.