פסוק ה:שקץ. כנהו בלשון גנאי, והוא ענין תעוב:
פסוק ט:ויתאנף. מלשון אף וכעס:
פסוק יד:שטן. מקטרג, להסית אנשיו ללחום בו:
פסוק כ:ותגמלהו. ענין הפרדת היונק משדי אמו, כמו (בראשית כא ח) ביום הגמל:
פסוק כה:ויקץ. מאס, כמו (שם כז מו) קצתי בחיי:
פסוק כח:ויפקד. ענין מנוי וגזברות, כמו (שם לט ה) מאז הפקיד אותו:
פסוק לד:אשיתנו. אשימנו, כמו (תהלים יב ו) אשית בישע:
פסוק לח:נאמן. מתקיים, כמו (שמואל ב ז טז) ונאמן ביתך:
פסוק לט:ואענה. מלשון עינוי ויסורין: