איזהו חכם? הלומד מכל אדם

חז"ל אומרים:

בן זומא אומר: איזהו חכם הלומד מכל אדם.
(אבות ד א)

לכאורה צריך היה לומר: איזהו חכם? היודע ללמוד. אך התנא אמר 'הלומד מכל אדם'. מסבירים המפרשים שאדם היודע ללמוד איננו בהכרח חכם, כי אם ילמד ולא יקיים הרי חכמתו תשתכח ממנו ובהכרח לא יקרא חכם, ואם מדובר באדם המתמחה במקצועות חול גם כן לא נקרא חכם(לפי המושגים של המשנה הנ״ל באבות) כי חכמה זו תעזוב אותו כאשר יגיע זמנו למות. אם כן בהכרח מדובר בחכמת התורה ובאדם צדיק שהחכמה נשארת אצלו. אם כן, חכם פרושו אדם האוהב חכמה ואינו מתבייש לשאול אפילו פי הקטן כדי שיבין את הדברים ויבוא לקיימם. דוד המלך היה חכם משום שלמד מכל אדם כפי שמעיד על עצמו: "מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי"(תהלים קיט צח). גם שלמה המלך היה חכם כי היה מעונין לרכוש חכמה מכל אדם ובכל מקום. בכך יובנו היטב דברי המדרש שאומר:

'ויחכם מכל אדם' - אפילו מן השוטים.

ונשאלת השאלה: מהו החדוש שהמדרש רוצה להשמיע? האם אין אנחנו יודעים ששלמה היה חכם מן השוטים? צריך היה לומר ויחכם מכל אדם אפילו מן החכמים והגדולים! וכפי שנאמר בפרקנו:

ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים, ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי, וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב
(מלכים א ה י-יא)

ומה מחדש המדרש? אולם לאור הנאמר לעיל מובנים היטב דברי המדרש. חז"ל רוצים להשמיענו ששלמה רצה להשתלם בחכמה, ומכל מי שיכל ללמוד למד. אפילו אם ראה אצל שוטה נקודה חיובית של חכמה לא הסס שלמה לאמץ אותה ולא זלזל ואמר הרי השוטה נוהג כך ומה לי ללמוד ממנו.

שלמה המלך ידע להתאים את עצמו לסובבים אותו וידע להסביר את רעיונותיו בדרך שתובן גם לאדם הפשוט ביותר. הפסוק אומר:

ויותר שהיה קוהלת חכם עוד למד דעת את העם
(קוהלת יב ט)

מסבירים המפרשים שיש ללמוד הרבה מפסוק זה. כידוע אדם בעל ידע רב ומהיר תפיסה לא יוכל ללמד תלמידים בעלי רמת משכל נמוכה. קל וחומר לאדם בדרגתו של שלמה שהיה חכם מכל אדם וידיעותיו המרובות והעמוקות בוודאי עלולות לגרום נתק בינו לבין שאר העם. הפסוק אומר שחכמת שלמה לא הפריעה לו ללמד תורה את העם, ולאו דווקא את גדולי הדור. שלמה ידע לפשט את הדברים מאד ולהוריד אותם לרמת התלמיד הקטן ביותר והפשוט ביותר עד שכולם הבינו את דבריו. כאשר ראה שלמה שהצבור לא הבין את דבריו, המשיל שלמה משלים, כדי שדבריו יובנו, ואם עדיין לא הובנו אמר משל פשוט יותר עד שהנושא הובן על בוריו.

השואל ישאל כיצד יכול אדם גדול כשלמה לפשט את דבריו ולהתאימם לרמת האנשים הפשוטים? התשובה לכך שחכמת שלמה איננה חכמה טבעית רגילה. אדם חכם בטבע שלמד היטב ועלה, איננו יכול לצמצם את חכמתו ולהתאים את דבריו לאנשים הפשוטים משאין כן שלמה המלך שחכמתו היתה חכמה אלקית נדירה שלא מנעה ממנו את האפשרות להעבירה גם לאנשים הפשוטים שיבינו אותה לפי רמתם. זוהי כוונת הפסוק: יותר שהיה קוהלת חכם כלומר אפילו שהיה שלמה חכם גדול, בכל זאת הצליח ללמד דעת את העם. כיצד הצליח במשימתו? ממשיך הפסוק ואומר: אזן וחקר תקן משלים הרבה. על ידי משליו הרבים הצליח לרדת אל העם ולהחדיר את דבריו ללבותיהם. שלמה המלך מסכם ואומר כי אין בשום דבר בעולם ערך נצחי והכל הבל ורעות רוח.

שלמה פונה לאדם הפשוט ואומר לו שלא יחשוב שיש למצוא בעולם אושר קבוע. אני, אומר שלמה, שהיה ביכולתי להשיג כל מה שרציתי להשיג כל אשר שאלו עיני בכל התחומים, ואמנם השגתי זאת, הגעתי למסקנה שהכל הבל ורעות רוח. העולם הינו עגול וכל דבר עגול איננו יציב, כך שהכל חולף ולא נשאר ממנו מאומה. לפעמים העושר עוזב את האדם ולפעמים האדם עוזב הכל והולך לבית עולמו. מאחר והאדם חייב לעזוב את העולם ולא ישאר בו לנצח, מציע לנו שלמה לרכוש לעצמנו דברים שיוכלו לשמש אותנו בעולם הנשמות, כלומר לרכוש דברים נצחיים וקבועים. דברים אלה הנם רק דברי תורה.

שלמה אומר:

דברי חכמים כדרבונות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד
(קוהלת יב יא)

כוונת הדברים שדברי תורה נמשלו כדרבן המכוון את הפרה כדי שתחרוש את התלם ישר. כך הם דברי תורה; מכוונין את לומדיהם מדרכי מיתה לדרכי חיים(על פי הגמרא חגיגה ג). זאת ועוד, הנטיעה פרה ורבה אף דברי תורה כן. שלמה לימד אותנו שהתורה הינה נצחית ושום דבר בעולם איננו נצחי. רואים אנו שתאוריות מדעיות שקנו שביתה בעולם משך עשרות ומאות שנים מפנות את מקומן לתאוריה חדשה שלא נצפתה עד היום. מאידך, התורה הקדושה שנתנה לנו לפני למעלה משלשת אלפי שנה לא נס ליחה ושום דבר ממנה לא הופרך ואין שום אדם שיוכל לסתור אותו. התורה קבועה ויציבה כמו מסמר התקוע חזק בכותל, ואי אפשר להוציאו.

על ידי עסק התורה וקיום המצוות מביאים חיים לעולם, מונעים מלחמות ואסונות ומושכים חוט של חסד על הלומד ומשפחתו, על כל בני עירו ועל כל העולם כולו. זאת ועוד, דברי תורה פרים ורבים ויש בכוחם למצוא פתרון לכל שאלה שתתעורר במרוץ החייים, כי התורה דומה לאברי ההנקה שתמיד התינוק טועם מהם טעם חדש שלא טעם קודם.

שלמה המלך מסיים את ספרו בעצה נפלאה והיא להיות ירא שמים ולקיים את המצוות כי אין לאדם שום דבר בעולם זולת דברים אלו.

שלמה מבטיח כי אם ינהג האדם כפי עצתו, דבריו ישמעו בעתיד גם אם נראה היום שעדיין לא נשמעים הדברים אצל שכבות רחבות של האוכלוסיה. נסיונו העשיר של שלמה המלך והבנת העולם במשמעות עמוקה גרמו לכך שדברי שלמה ישמעו בקרב אנשים שונים יותר מדברי אדם שלא רכש נסיון ועושר כמו שלמה. הדברים באים לידי ביטוי בפסוק האומר:

טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים
(קוהלת ז ה)

במבט ראשון הפסוק לא מובן. צריך היה לומר: טוב לשמוע גערת חכם מאשר לשמוע שיר כסילים ואלו הפסוק אומר: מאיש שומע שיר כסילים, ומהי אם כן כוונת הפסוק? מסבירים המפרשים ששלמה השפיע הרבה בחכמתו ובנסיונו מאשר אדם אחר. כי הוא שמע שיר כסילים כלומר שלמה אומר: אני יודע מהי תכלית הבריאה, התנסיתי בעושר ובעוני, מצאתי את ההבדלים בין תקופה לתקופה, ראיתי שלא נשאר מאומה מכל עמלי ונתעוררה בי השאלה "למי אתה עמל"? אם כן כדאי שתאמץ לך את דברי כי הם נאמרו מתוך נסיון וידע רב של אומריהם לכן טובה גערת חכם מאיש השומע קול כסילים, הכוונה מאדם שהתנסה בחויות העולם ומצביע על אפסותו, אפשר ללמוד ממנו ולהאמין לדבריו.