הסוסים של שלמה
בתורה נאמר: "...רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס..."(דברים יז יז). על שלמה נאמר בפרקנו: "וַיֶּֽאֱסֹ֣ף שְׁלֹמֹה֮ רֶ֣כֶב וּפָֽרָשִׁים֒ וַֽיְהִי־ל֗וֹ אֶ֤לֶף וְאַרְבַּע־מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּנְחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃"(מלכים א י כו). עוד נאמר בפרקנו: "וַיְהִ֣י לִשְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אֻֽרְוֺ֥ת סוּסִ֖ים לְמֶרְכָּב֑וֹ וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִֽׁים׃"(מלכים א ה ו).
האם הרבה שלמה סוסים מעבר למותר? אם כן מדוע?
נבחן תחילה את ההיבט ההלכתי של שאלה זו.
אומרים חז"ל:
..."לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒", יכול אפילו כדי מרכבתו ופרשיו? תלמוד לומר "לּ֣וֹ". לּ֣וֹ אינו מרבה אבל מרבה הוא כדי רכבו ופרשיו. הא מה אני מקיים סוסים? סוסים הבטלנין. מניין שאפילו סוס אחד והוא בטל שהוא (כלול) ב"לֹא־יַרְבֶּה" תלמוד לומר "לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס".
(סנהדרין כא:)
ורש"י פירש:
"לּ֣וֹ" - משמע להרחיב דעתו ולהגדיל בריבוי סוסים.
(שם)
מפירושו של רש"י אנו לומדים שהאיסור של "לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒", אינו חל על צרכיו האישיים של המלך, כגון סוסים שהוא צריך לרכיבה. כל שכן שאינו חל על צרכים צבאיים. האיסור קיים על ריבוי שמטרתו להרחיב דעתו של המלך בלבד. התורה רצתה להגביל את הפאר וההדר שהמלך נוהג בעצמו. יש לחשוש ממלך שאינו נוהג מנהג ענווה בעצמו.
אף הרמב"ם פירש את האיסור באופן דומה:
...לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ אלא כדי מרכבתו, אפילו סוס אחד פנוי להיות רץ לפניו כדרך שעושין שאר המלכים אסור, ואם הוסיף לוקה.
(משנה תורה הלכות מלכים פ"ג ה"ג)
אסור למלך ישראל להיות כשאר המלכים שנוהגים רודנות ושלטון על בני עמם. עבד הוא לעם קדוש.
שונה היא דעת הרמב"ן. לדעתו האיסור הוא להרבות סוסים בצבא המלך:
...ויתכן שדרך הכתוב, כי הזהיר לא ירבה לו סוסים אפילו מארצו ומארץ שנער או בדרך סחורה המותרת, שלא יבטח על רכבו כי רב, ועל פרשיו כי עצמו מאוד, אבל יהיה מבטחו בשם א-להיו.
(רמב"ן דברים יז טז)
הריבוי של הסוסים יכול להביא את המלך לתחושה של כחי ועוצם ידי. על כן הגבילה התורה את מספר הסוסים של המלך, למען יבטח בה', בבחינת דברי ה' לגדעון: "וַיֹּ֤אמֶר יְ-הֹוָה֙ אֶל־גִּדְע֔וֹן רַ֗ב הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֶת־מִדְיָ֖ן בְּיָדָ֑ם פֶּן־יִתְפָּאֵ֨ר עָלַ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יָדִ֖י הוֹשִׁ֥יעָה לִּֽי׃"(שופטים ז ב).
שלמה אכן הרבה לו סוסים. אך מסתבר שלא עשה זאת לצורכי מרכבתו, אלא לצורך צבאו. ניתן לשאול: הרי לא היו מלחמות בזמן שלמה, ומה הצורך בצבא כה גדול? אלא ששאלה זו מתורצת מיניה וביה. כאשר יש צבא גדול מאד, אין מלחמות. שלמה ידע סוד זה. בניה של כוח הרתעה גדול, גורמת לכל אויב פוטנציאלי לחשוב היטב לפני שהוא פותח במלחמה.
שלמה לא הסתפק בבניית כוח צבאי אדיר, הוא השתלט על כל קווי היצור של המרכבות והסוסים. מרכבות הברזל היוו את הכוח העיקרי המכריע בשדה הקרב. כך מפרש הרמב"ן:
..."וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃..."(מלכים א י כח), שלא היה אדם רשאי להוציא ממצרים סוסים שלא ברשות מלך מצרים והיו נותנים לו מכס מהם ונתן פרעה לשלמה מוֹצָא הַסּוּסִ֛ים, לומר שיוציא הוא כרצונו, והוא שייתן הרשות לאשר ירצה, ויהא המכס שלו. והיו לו שם הסוחרים עומדים במצרים, קונים הסוסים כולם, ושולחים אל אדוניהם כרצונו, ומוכרים האחרים לשאר מלכי הארץ, והוא שאמר: "וְ֠כֵ֠ן לְכׇל־מַלְכֵ֧י הַחִתִּ֛ים וּלְמַלְכֵ֥י אֲרָ֖ם בְּיָדָ֥ם יֹצִֽאוּ׃"(מלכים א י כט), כלומר, על ידי סוחרי שלמה יוציאו אותם, ולו יתנו המכס.
(רמב"ן דברים יז טז)
באופן זה יכול היה שלמה לשלוט בהתעצמות של כל צבאות האזור; בראותו מלך השואף להגדיל את צבאו באופן שנראה לו מסוכן, היה נותן הוראה שלא למכור לו מרכבות וסוסים!