נתן / נתן הנביא
נתן הנביא(מלכים א א ח, י, כב, כג, לב, לד, לח, מד, מה)
נתן – "וַיֹּ֣אמֶר נָתָ֗ן אֶל־בַּת־שֶׁ֤בַע"(מלכים א א יא), "וַיֹּאמֶר֮ נָתָן֒ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ"(מלכים א א כד)
בכל המקומות בהם נקרא נתן 'נתן הנביא' הוא נקרא כך משום שבאותו נושא פעל מכח היותו נביא, הצריך להיות שותף בהמלכת המלך. וכך אפילו בפסוק כ"ג, כאשר ניגש אל המלך ומשתחווה, עדין נקרא נביא. וזאת מתוקף ההלכה:
אפילו נביא עומד לפני המלך, ומשתחווה לו ארצה--שנאמר "הנה נתן..."
(רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ו)
אמנם, כאשר נתן שולח את בת שבע לגרום לדוד שלא להמליך את אדוניהו, מכונה נתן 'נתן' סתם, ללא 'הנביא'. וכן כאשר פונה הוא בעצמו אל דוד בפסוק כ"ד. וזאת משום שכאן אין הוא מתפקד כנביא, אלא כחכם בתורה, ואין זה עניין נבואי.