פסוק ב:ומצודתי. מבצר חזק:
פסוק ב:ומפלטי. מצילי, ואמר ׳לי׳, לתוספת ביאור:
פסוק ג:צורי. מלשון צור וסלע, וכפל דבריו במלות שונות כדרך השיר:
פסוק ג:ומנוסי. מלשון ניסה ובריחה:
פסוק ג:מחמס. הוא כענין גזל:
פסוק ה:אפפוני. סבבוני, כמו (תהלים מ יג): כי אפפו עלי:
פסוק ה:נחלי. מלשון חולי, כמו (נחום ג יט): נחלה מכתך:
פסוק ה:יבעתוני. מלשון בעתה וחרדה:
פסוק ו:חבלי. מכאובי, כמו (הושע יג יג): חבלי יולדה:
פסוק ו:קדמוני. באו לפני, כמו (מיכה ו ו): במה אקדם ה׳:
פסוק ח:ויתגעש. ענין התנודה והתנועה החזקה, כמו (ירמיהו מו ז): כנהרות יתגעשו מימיו:
פסוק י:וערפל. כעין עב הענן:
פסוק יא:כרוב. מלאך ורבותינו ז״ל אמרו (חגיגה יג ב): כרביא, והוא התרגום של נער, כי דמות אדם להנה:
פסוק יא:ויעף. ענין פריחה:
פסוק יב:וישת. ענין שימה, כמו (תהלים עג ט): שתו בשמים פיהם:
פסוק יב:חשרת. ענין קשור, כמו (מלכים א ז לג): וחשוקיהם וחשוריהם:
פסוק יג:מנגה. ענין הארה וזריחה:
פסוק טו:ויהם. מלשון מהומה:
פסוק טז:אפיקי. כן יקרא המים הנגרים בחוזק ורודפים, וכן (איוב ו טו): כאפיק נחלים:
פסוק טז:מנשמת. מלשון נשימה ונשיבת הפה:
פסוק יז:ימשני. ענין הוצאה, כמו (שמות ב י): מן המים משיתהו:
פסוק יט:אידי. ענין מקרה רע, כמו (איוב לא ג): הלא איד לעול:
פסוק כ:יחלצני. ענין הוצאה ושליפה, כמו (תהלים פא ח): בצרה קראת ואחלצך:
פסוק כא:יגמלני. מלשון גמול ותשלום שכר:
פסוק כא:כבור. מלשון ברור ונקי:
פסוק כו:גבור. ענינו כמו גבר, וכן נאמר בתהלים (יח כו), והוא תרגום של איש:
פסוק כז:נבר תתבר. מלשון ברור ונקי:
פסוק כז:עקש תתפל. ענין שניהם עקמימות, כמו (דברים לב ה): דור עקש ופתלתול, והוא בדרך ההופך:
פסוק כט:יגיה. מלשון נוגה ואורה:
פסוק כט:חשכי. מלשון חושך:
פסוק ל:שור. ענין חומה, כמו (בראשית מט כב): בנות צעדה עלי שור:
פסוק לא:צרופה. מלשון צרוף וזקוק:
פסוק לב:מבלעדי. ענינו כמו זולת:
פסוק לג:ויתר. ענין דלוג וקפיצה, כמו (חבקוק ג ו): ראה ויתר גוים:
פסוק לד:משוה. משים, כי ׳וישם׳ (בראשית ד טו), תרגם אונקלוס ושוי:
פסוק לד:במתי. ענין גבהות:
פסוק לה:ונחת. מלשון חתת ושבירה:
פסוק לו:וענתך. מלשון ענוה:
פסוק לו:תרבני. מלשון רבוי:
פסוק לז:צעדי. פסיעותי, כמו (לעיל ו יג): ויהי כי צעדו:
פסוק לז:מעדו. ענין החלקה והשמטה מן המקום, כמו (תהלים לז לא): לא תמעד אשוריו:
פסוק לז:קרסולי. תרגום של ׳כרעים׳ (ויקרא יא כא), הוא קרסולין:
פסוק לח:כלותם. מלשון כליון:
פסוק לט:ואמחצם. ענין הכאה ופציעה, כמו (תהלים קי ו): מחץ ראש:
פסוק מ:ותזרני. מלשון אזור וחגורה:
פסוק מ:תכריע. ענין הנפילה על הכרעים:
פסוק מ:קמי. האויבים הקמים עלי:
פסוק מא:עורף. הוא אחורי הפנים:
פסוק מא:ואצמיתם. ענין כריתה, כמו (שם קא ה): אותו אצמית:
פסוק מב:ישעו. ענין הפנה, כמו (ישעיהו וז ח): ולא ישעה אל המזבחות:
פסוק מב:ענם. מלשון עניה ותשובה:
פסוק מג:ואשחקם. ענין כתישה, כמו (שמות ל לו): ושחקת ממנה הדק:
פסוק מג:ארקעם. ענין רדוד ושטיחה, כמו (שם לט ג): וירקעו את פחי הזהב:
פסוק מד:ותפלטני. ענין הצלה:
פסוק מה:יתכחשו. מלשון כחש ושקר:
פסוק מו:יבולו. ענין כמישה, כמו (ירמיהו ח יג): והעלה נבל:
פסוק מו:ויחגרו. מלשון חגר ופסח:
פסוק מח:ומוריד. מלשון ירידה:
פסוק מט:ומקמי. האויבים הקמים עלי:
פסוק נא:מגדול. מלשון גדול: