א וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַֽיהוָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהוָ֥ה אֹת֛וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹיְבָ֖יו וּמִכַּ֥ף שָׁאֽוּל׃ ב וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֛ה סַֽלְעִ֥י וּמְצֻדָתִ֖י וּמְפַלְטִי־לִֽי׃ ג אֱלֹהֵ֥י צוּרִ֖י אֶחֱסֶה־בּ֑וֹ מָגִנִּ֞י וְקֶ֣רֶן יִשְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּי֙ וּמְנוּסִ֔י מֹשִׁעִ֕י מֵחָמָ֖ס תֹּשִׁעֵֽנִי׃ ד מְהֻלָּ֖ל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמֵאֹיְבַ֖י אִוָּשֵֽׁעַ׃ ה כִּ֥י אֲפָפֻ֖נִי מִשְׁבְּרֵי־מָ֑וֶת נַחֲלֵ֥י בְלִיַּ֖עַל יְבַעֲתֻֽנִי׃ ו חֶבְלֵ֥י שְׁא֖וֹל סַבֻּ֑נִי קִדְּמֻ֖נִי מֹֽקְשֵׁי־מָֽוֶת׃ ז בַּצַּר־לִי֙ אֶקְרָ֣א יְהוָ֔ה וְאֶל־אֱלֹהַ֖י אֶקְרָ֑א וַיִּשְׁמַ֤ע מֵהֵֽיכָלוֹ֙ קוֹלִ֔י וְשַׁוְעָתִ֖י בְּאָזְנָֽיו׃ ח ותגעש (וַיִּתְגָּעַ֤שׁ) וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּֽי־חָ֥רָה לֽוֹ׃ ט עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃ י וַיֵּ֥ט שָׁמַ֖יִם וַיֵּרַ֑ד וַעֲרָפֶ֖ל תַּ֥חַת רַגְלָֽיו׃ יא וַיִּרְכַּ֥ב עַל־כְּר֖וּב וַיָּעֹ֑ף וַיֵּרָ֖א עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ יב וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת חַֽשְׁרַת־מַ֖יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃ יג מִנֹּ֖גַהּ נֶגְדּ֑וֹ בָּעֲר֖וּ גַּחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ יד יַרְעֵ֥ם מִן־שָׁמַ֖יִם יְהוָ֑ה וְעֶלְי֖וֹן יִתֵּ֥ן קוֹלֽוֹ׃ טו וַיִּשְׁלַ֥ח חִצִּ֖ים וַיְפִיצֵ֑ם בָּרָ֖ק ויהמם (וַיָּהֹֽם׃) טז וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל בְּגַעֲרַ֣ת יְהוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ׃ יז יִשְׁלַ֥ח מִמָּר֖וֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽמְשֵׁ֖נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ יח יַצִּילֵ֕נִי מֵאֹיְבִ֖י עָ֑ז מִשֹּׂ֣נְאַ֔י כִּ֥י אָמְצ֖וּ מִמֶּֽנִּי׃ יט יְקַדְּמֻ֖נִי בְּי֣וֹם אֵידִ֑י וַיְהִ֧י יְהוָ֛ה מִשְׁעָ֖ן לִֽי׃ כ וַיֹּצֵ֥א לַמֶּרְחָ֖ב אֹתִ֑י יְחַלְּצֵ֖נִי כִּי־חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃ כא יִגְמְלֵ֥נִי יְהוָ֖ה כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹ֥ר יָדַ֖י יָשִׁ֥יב לִֽי׃ כב כִּ֥י שָׁמַ֖רְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֥א רָשַׁ֖עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃ כג כִּ֥י כָל־משפטו (מִשְׁפָּטָ֖יו) לְנֶגְדִּ֑י וְחֻקֹּתָ֖יו לֹא־אָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃ כד וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי׃ כה וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה לִ֖י כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹרִ֖י לְנֶ֥גֶד עֵינָֽיו׃ כו עִם־חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃ כז עִם־נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר וְעִם־עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל׃ כח וְאֶת־עַ֥ם עָנִ֖י תּוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינֶ֖יךָ עַל־רָמִ֥ים תַּשְׁפִּֽיל׃ כט כִּֽי־אַתָּ֥ה נֵירִ֖י יְהוָ֑ה וַיהוָ֖ה יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי׃ ל כִּ֥י בְכָ֖ה אָר֣וּץ גְּד֑וּד בֵּאלֹהַ֖י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃ לא הָאֵ֖ל תָּמִ֣ים דַּרְכּ֑וֹ אִמְרַ֤ת יְהוָה֙ צְרוּפָ֔ה מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ לב כִּ֥י מִי־אֵ֖ל מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֖וּר מִֽבַּלְעֲדֵ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃ לג הָאֵ֥ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖ים דרכו (דַּרְכִּֽי׃) לד מְשַׁוֶּ֥ה רגליו (רַגְלַ֖י) כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃ לה מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִחַ֥ת קֶֽשֶׁת־נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי׃ לו וַתִּתֶּן־לִ֖י מָגֵ֣ן יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃ לז תַּרְחִ֥יב צַעֲדִ֖י תַּחְתֵּ֑נִי וְלֹ֥א מָעֲד֖וּ קַרְסֻלָּֽי׃ לח אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃ לט וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃ מ וַתַּזְרֵ֥נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃ מא וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י וָאַצְמִיתֵֽם׃ מב יִשְׁע֖וּ וְאֵ֣ין מֹשִׁ֑יעַ אֶל־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א עָנָֽם׃ מג וְאֶשְׁחָקֵ֖ם כַּעֲפַר־אָ֑רֶץ כְּטִיט־חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃ מד וַֽתְּפַלְּטֵ֔נִי מֵרִיבֵ֖י עַמִּ֑י תִּשְׁמְרֵ֙נִי֙ לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֔ם עַ֥ם לֹא־יָדַ֖עְתִּי יַעַבְדֻֽנִי׃ מה בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִתְכַּֽחֲשׁוּ־לִ֑י לִשְׁמ֥וֹעַ אֹ֖זֶן יִשָּׁ֥מְעוּ לִֽי׃ מו בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִבֹּ֑לוּ וְיַחְגְּר֖וּ מִמִּסְגְּרוֹתָֽם׃ מז חַי־יְהוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי׃ מח הָאֵ֕ל הַנֹּתֵ֥ן נְקָמֹ֖ת לִ֑י וּמוֹרִ֥יד עַמִּ֖ים תַּחְתֵּֽנִי׃ מט וּמוֹצִיאִ֖י מֵאֹֽיְבָ֑י וּמִקָּמַי֙ תְּר֣וֹמְמֵ֔נִי מֵאִ֥ישׁ חֲמָסִ֖ים תַּצִּילֵֽנִי׃ נ עַל־כֵּ֛ן אוֹדְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּגּוֹיִ֑ם וּלְשִׁמְךָ֖ אֲזַמֵּֽר׃ נא מגדיל (מִגְדּ֖וֹל) יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מצודת ציון

רבי דוד אלטשולר

פסוק א:
מכף. מיד:
פסוק ב:
ומצודתי. מבצר חזק:
פסוק ב:
ומפלטי. מצילי, ואמר ׳לי׳, לתוספת ביאור:
פסוק ג:
צורי. מלשון צור וסלע, וכפל דבריו במלות שונות כדרך השיר:
פסוק ג:
ומנוסי. מלשון ניסה ובריחה:
פסוק ג:
מחמס. הוא כענין גזל:
פסוק ה:
אפפוני. סבבוני, כמו (תהלים מ יג): כי אפפו עלי:
פסוק ה:
משברי. מלשון שבר:
פסוק ה:
נחלי. מלשון חולי, כמו (נחום ג יט): נחלה מכתך:
פסוק ה:
יבעתוני. מלשון בעתה וחרדה:
פסוק ו:
חבלי. מכאובי, כמו (הושע יג יג): חבלי יולדה:
פסוק ו:
קדמוני. באו לפני, כמו (מיכה ו ו): במה אקדם ה׳:
פסוק ח:
ויתגעש. ענין התנודה והתנועה החזקה, כמו (ירמיהו מו ז): כנהרות יתגעשו מימיו:
פסוק ח:
ירגזו. יחרדו:
פסוק י:
וערפל. כעין עב הענן:
פסוק יא:
כרוב. מלאך ורבותינו ז״ל אמרו (חגיגה יג ב): כרביא, והוא התרגום של נער, כי דמות אדם להנה:
פסוק יא:
ויעף. ענין פריחה:
פסוק יב:
וישת. ענין שימה, כמו (תהלים עג ט): שתו בשמים פיהם:
פסוק יב:
חשרת. ענין קשור, כמו (מלכים א ז לג): וחשוקיהם וחשוריהם:
פסוק יג:
מנגה. ענין הארה וזריחה:
פסוק טו:
ויהם. מלשון מהומה:
פסוק טז:
אפיקי. כן יקרא המים הנגרים בחוזק ורודפים, וכן (איוב ו טו): כאפיק נחלים:
פסוק טז:
מנשמת. מלשון נשימה ונשיבת הפה:
פסוק יז:
ימשני. ענין הוצאה, כמו (שמות ב י): מן המים משיתהו:
פסוק יח:
אמצו. ענין חוזק:
פסוק יט:
אידי. ענין מקרה רע, כמו (איוב לא ג): הלא איד לעול:
פסוק יט:
משען. ענין סעד:
פסוק כ:
יחלצני. ענין הוצאה ושליפה, כמו (תהלים פא ח): בצרה קראת ואחלצך:
פסוק כא:
יגמלני. מלשון גמול ותשלום שכר:
פסוק כא:
כבור. מלשון ברור ונקי:
פסוק כו:
גבור. ענינו כמו גבר, וכן נאמר בתהלים (יח כו), והוא תרגום של איש:
פסוק כז:
נבר תתבר. מלשון ברור ונקי:
פסוק כז:
עקש תתפל. ענין שניהם עקמימות, כמו (דברים לב ה): דור עקש ופתלתול, והוא בדרך ההופך:
פסוק כט:
יגיה. מלשון נוגה ואורה:
פסוק כט:
חשכי. מלשון חושך:
פסוק ל:
גדוד. צבאות עם:
פסוק ל:
אדלג. ענין קפיצה:
פסוק ל:
שור. ענין חומה, כמו (בראשית מט כב): בנות צעדה עלי שור:
פסוק לא:
צרופה. מלשון צרוף וזקוק:
פסוק לב:
מבלעדי. ענינו כמו זולת:
פסוק לב:
צור. ענין חוזק:
פסוק לג:
מעוזי. מחזקי:
פסוק לג:
חיל. כח:
פסוק לג:
ויתר. ענין דלוג וקפיצה, כמו (חבקוק ג ו): ראה ויתר גוים:
פסוק לד:
משוה. משים, כי ׳וישם׳ (בראשית ד טו), תרגם אונקלוס ושוי:
פסוק לד:
במתי. ענין גבהות:
פסוק לה:
ונחת. מלשון חתת ושבירה:
פסוק לו:
וענתך. מלשון ענוה:
פסוק לו:
תרבני. מלשון רבוי:
פסוק לז:
צעדי. פסיעותי, כמו (לעיל ו יג): ויהי כי צעדו:
פסוק לז:
מעדו. ענין החלקה והשמטה מן המקום, כמו (תהלים לז לא): לא תמעד אשוריו:
פסוק לז:
קרסולי. תרגום של ׳כרעים׳ (ויקרא יא כא), הוא קרסולין:
פסוק לח:
כלותם. מלשון כליון:
פסוק לט:
ואמחצם. ענין הכאה ופציעה, כמו (תהלים קי ו): מחץ ראש:
פסוק מ:
ותזרני. מלשון אזור וחגורה:
פסוק מ:
תכריע. ענין הנפילה על הכרעים:
פסוק מ:
קמי. האויבים הקמים עלי:
פסוק מא:
תתה. נתת:
פסוק מא:
עורף. הוא אחורי הפנים:
פסוק מא:
ואצמיתם. ענין כריתה, כמו (שם קא ה): אותו אצמית:
פסוק מב:
ישעו. ענין הפנה, כמו (ישעיהו וז ח): ולא ישעה אל המזבחות:
פסוק מב:
ענם. מלשון עניה ותשובה:
פסוק מג:
ואשחקם. ענין כתישה, כמו (שמות ל לו): ושחקת ממנה הדק:
פסוק מג:
אדקם. מלשון דק:
פסוק מג:
ארקעם. ענין רדוד ושטיחה, כמו (שם לט ג): וירקעו את פחי הזהב:
פסוק מד:
ותפלטני. ענין הצלה:
פסוק מה:
יתכחשו. מלשון כחש ושקר:
פסוק מו:
יבולו. ענין כמישה, כמו (ירמיהו ח יג): והעלה נבל:
פסוק מו:
ויחגרו. מלשון חגר ופסח:
פסוק מז:
צורי. חזקי:
פסוק מח:
ומוריד. מלשון ירידה:
פסוק מט:
ומקמי. האויבים הקמים עלי:
פסוק נא:
מגדול. מלשון גדול: