א וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַֽיהוָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהוָ֥ה אֹת֛וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹיְבָ֖יו וּמִכַּ֥ף שָׁאֽוּל׃ ב וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֛ה סַֽלְעִ֥י וּמְצֻדָתִ֖י וּמְפַלְטִי־לִֽי׃ ג אֱלֹהֵ֥י צוּרִ֖י אֶחֱסֶה־בּ֑וֹ מָגִנִּ֞י וְקֶ֣רֶן יִשְׁעִ֗י מִשְׂגַּבִּי֙ וּמְנוּסִ֔י מֹשִׁעִ֕י מֵחָמָ֖ס תֹּשִׁעֵֽנִי׃ ד מְהֻלָּ֖ל אֶקְרָ֣א יְהוָ֑ה וּמֵאֹיְבַ֖י אִוָּשֵֽׁעַ׃ ה כִּ֥י אֲפָפֻ֖נִי מִשְׁבְּרֵי־מָ֑וֶת נַחֲלֵ֥י בְלִיַּ֖עַל יְבַעֲתֻֽנִי׃ ו חֶבְלֵ֥י שְׁא֖וֹל סַבֻּ֑נִי קִדְּמֻ֖נִי מֹֽקְשֵׁי־מָֽוֶת׃ ז בַּצַּר־לִי֙ אֶקְרָ֣א יְהוָ֔ה וְאֶל־אֱלֹהַ֖י אֶקְרָ֑א וַיִּשְׁמַ֤ע מֵהֵֽיכָלוֹ֙ קוֹלִ֔י וְשַׁוְעָתִ֖י בְּאָזְנָֽיו׃ ח ותגעש (וַיִּתְגָּעַ֤שׁ) וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּֽי־חָ֥רָה לֽוֹ׃ ט עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃ י וַיֵּ֥ט שָׁמַ֖יִם וַיֵּרַ֑ד וַעֲרָפֶ֖ל תַּ֥חַת רַגְלָֽיו׃ יא וַיִּרְכַּ֥ב עַל־כְּר֖וּב וַיָּעֹ֑ף וַיֵּרָ֖א עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃ יב וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת חַֽשְׁרַת־מַ֖יִם עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃ יג מִנֹּ֖גַהּ נֶגְדּ֑וֹ בָּעֲר֖וּ גַּחֲלֵי־אֵֽשׁ׃ יד יַרְעֵ֥ם מִן־שָׁמַ֖יִם יְהוָ֑ה וְעֶלְי֖וֹן יִתֵּ֥ן קוֹלֽוֹ׃ טו וַיִּשְׁלַ֥ח חִצִּ֖ים וַיְפִיצֵ֑ם בָּרָ֖ק ויהמם (וַיָּהֹֽם׃) טז וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל בְּגַעֲרַ֣ת יְהוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ׃ יז יִשְׁלַ֥ח מִמָּר֖וֹם יִקָּחֵ֑נִי יַֽמְשֵׁ֖נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ יח יַצִּילֵ֕נִי מֵאֹיְבִ֖י עָ֑ז מִשֹּׂ֣נְאַ֔י כִּ֥י אָמְצ֖וּ מִמֶּֽנִּי׃ יט יְקַדְּמֻ֖נִי בְּי֣וֹם אֵידִ֑י וַיְהִ֧י יְהוָ֛ה מִשְׁעָ֖ן לִֽי׃ כ וַיֹּצֵ֥א לַמֶּרְחָ֖ב אֹתִ֑י יְחַלְּצֵ֖נִי כִּי־חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃ כא יִגְמְלֵ֥נִי יְהוָ֖ה כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹ֥ר יָדַ֖י יָשִׁ֥יב לִֽי׃ כב כִּ֥י שָׁמַ֖רְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֥א רָשַׁ֖עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃ כג כִּ֥י כָל־משפטו (מִשְׁפָּטָ֖יו) לְנֶגְדִּ֑י וְחֻקֹּתָ֖יו לֹא־אָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃ כד וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי׃ כה וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה לִ֖י כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹרִ֖י לְנֶ֥גֶד עֵינָֽיו׃ כו עִם־חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד עִם־גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃ כז עִם־נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר וְעִם־עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל׃ כח וְאֶת־עַ֥ם עָנִ֖י תּוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינֶ֖יךָ עַל־רָמִ֥ים תַּשְׁפִּֽיל׃ כט כִּֽי־אַתָּ֥ה נֵירִ֖י יְהוָ֑ה וַיהוָ֖ה יַגִּ֥יהַּ חָשְׁכִּֽי׃ ל כִּ֥י בְכָ֖ה אָר֣וּץ גְּד֑וּד בֵּאלֹהַ֖י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃ לא הָאֵ֖ל תָּמִ֣ים דַּרְכּ֑וֹ אִמְרַ֤ת יְהוָה֙ צְרוּפָ֔ה מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ לב כִּ֥י מִי־אֵ֖ל מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֖וּר מִֽבַּלְעֲדֵ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃ לג הָאֵ֥ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖ים דרכו (דַּרְכִּֽי׃) לד מְשַׁוֶּ֥ה רגליו (רַגְלַ֖י) כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃ לה מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִחַ֥ת קֶֽשֶׁת־נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי׃ לו וַתִּתֶּן־לִ֖י מָגֵ֣ן יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃ לז תַּרְחִ֥יב צַעֲדִ֖י תַּחְתֵּ֑נִי וְלֹ֥א מָעֲד֖וּ קַרְסֻלָּֽי׃ לח אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃ לט וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃ מ וַתַּזְרֵ֥נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃ מא וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י וָאַצְמִיתֵֽם׃ מב יִשְׁע֖וּ וְאֵ֣ין מֹשִׁ֑יעַ אֶל־יְהוָ֖ה וְלֹ֥א עָנָֽם׃ מג וְאֶשְׁחָקֵ֖ם כַּעֲפַר־אָ֑רֶץ כְּטִיט־חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃ מד וַֽתְּפַלְּטֵ֔נִי מֵרִיבֵ֖י עַמִּ֑י תִּשְׁמְרֵ֙נִי֙ לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֔ם עַ֥ם לֹא־יָדַ֖עְתִּי יַעַבְדֻֽנִי׃ מה בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִתְכַּֽחֲשׁוּ־לִ֑י לִשְׁמ֥וֹעַ אֹ֖זֶן יִשָּׁ֥מְעוּ לִֽי׃ מו בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִבֹּ֑לוּ וְיַחְגְּר֖וּ מִמִּסְגְּרוֹתָֽם׃ מז חַי־יְהוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי׃ מח הָאֵ֕ל הַנֹּתֵ֥ן נְקָמֹ֖ת לִ֑י וּמוֹרִ֥יד עַמִּ֖ים תַּחְתֵּֽנִי׃ מט וּמוֹצִיאִ֖י מֵאֹֽיְבָ֑י וּמִקָּמַי֙ תְּר֣וֹמְמֵ֔נִי מֵאִ֥ישׁ חֲמָסִ֖ים תַּצִּילֵֽנִי׃ נ עַל־כֵּ֛ן אוֹדְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּגּוֹיִ֑ם וּלְשִׁמְךָ֖ אֲזַמֵּֽר׃ נא מגדיל (מִגְדּ֖וֹל) יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

מנחת שי

ידידיה שלמה רפאל נורצי

פסוק א:
ומכף שאול. בספר תילם ומיד שאול:
פסוק ב:
ומפלטי לי. בתהלים ומפלטי והלמ"ד קלה בשניהם כמ"ש שם:
פסוק ג:
אלהי צורי. בספר תילים אלי צורי:
פסוק ג:
אחסה בו. במקף:
פסוק ד:
ומאיבי אושע. בתהלים ומן איבי אושע וזהו אחד מן ז' זוגים מן ב' ב' חילוף חד מן וחד מיחדין וסימן נמסר במ"ג סוף פרשת שמות וכן ומקמי מן קמי:
פסוק ה:
כי אפפני משברי מות. בתהלים אפפני חבלי מות:
פסוק ה:
נחלי בליעל יבעתני. בתהלים ונחלי בליעל יבעתוני:
פסוק ו:
חבלי שאול סבני. בתילים סבבוני:
פסוק ז:
ואל אלהי אקרא. בתילים ואל אלהי אשוע:
פסוק ז:
וישמע מהיכלו. בתילים ישמע מהיכלו:
פסוק ז:
ושועתי באזניו. בתילים ושועתי לפניו תבא באזניו:
פסוק ח:
ותגעש. ויתגעש קרי ותהילים כתיב וקרי ותגעש:
פסוק ח:
מוסדות השמים. בתילים ומוסדי הרים:
פסוק יא:
וירא על כנפי רוח. בתילים וידא בדל"ת ויש דרש בשוחר טוב ובמדרש חזית פסוק לססתי:
פסוק יב:
וישת חשך. בתילים ישת חשך:
פסוק יב:
סביבתיו סכות. בתלים סתרו סביבותיו סכתו:
פסוק יב:
חשרת בתילים חשכת ונדרש במדרש שוחר טוב ובפרק קמא דתענית ואיתא התם בגמרין אמר ר' יוחנן כתיב חשכת וכתיב חשרת שקול כ"ף שדי ארי"ש קרי ביה חכשרת הכי גרסינן בחי"ת וכן בערוך כלומר קח כ"ף דכתיב בחשכת ואוקמיה בהאי תיבה דכתיב ריש וקרי חכשרת שנכשרין ומתמתקין בעבים:
פסוק יד:
ירעם מן שמים. בתילים וירעם בשמים:
פסוק טו:
ויהמם. ויהם קרי והוא חד מן מלין דכתיבין מ"ם בסוף תיבותא ולא קרין וסימנם נמסר במקרא גדולה מערכת אות מ"ם ובמשלי כ' ובתילים כיתב וקרי ויהמם:
פסוק טז:
אפקי ים. בספרים מדוייקים חסר יו"ד בין פ"א לקו"ף ובתילים כתיב אפיקי מים:
פסוק טז:
יגלו. בתילים ויגלו:
פסוק טז:
מסדות. בספרים מדוייקים ח' וא"ו קדמאה:
פסוק טז:
בגערת. בתילים מגערתך:
פסוק טז:
רוח אפו. בתילים רוח אפך:
פסוק יח:
משנאי. בתילים ומשנאי:
פסוק יט:
משען לי. בתילים למשען לי:
פסוק כ:
כי חפץ בי. ברוב ספרים מדוייקים בשני טעמים והפ"א בצירי:
פסוק כא:
כצדקתי. בתילים כצדקי:
פסוק כג:
משפטו. משפטיו קרי ובתילים כתיב וקרי משפטיו:
פסוק כג:
אסור ממנה. בתילים אסיר מני:
פסוק כד:
לו ואשתמרה. בתילים עמו ואשתמר:
פסוק כה:
לי כצדקתי. בתילים לי כצדקי:
פסוק כה:
כברי. בתילים כבר ידי:
פסוק כו:
עם גבור תמים. בתילים עם גבר תמים:
פסוק כז:
תתבר. בתילים תתברר:
פסוק כז:
תתפל. בתילים תתפתל:
פסוק כט:
נרי ה' וה' יגיה חשכי. בתילים נרי ה' אלהי יגיה חשכי:
פסוק ל:
כי בכה. חד מן ג' כתיבין ה"א אחר הכ"ף על פי המסורת ובתהלים כתוב בך ועיין ריקאנטי פרשת נשא אצל פסוק כה תברכו ושערי אורה דף י':
פסוק ל:
באלהי אדלג שור. בתילים ובאלהי בוא"ו:
פסוק לב:
כי מי אל. בתילים כי מי אלוה:
פסוק לב:
מבלעדי. בתהלים זולתי:
פסוק לג:
מעוזי. נכתב בוא"ו עם דגש בזי"ן:
פסוק לג:
ויתר תמים. בתילים ויתן תמים:
פסוק לג:
דרכו. דרכי קרי ובתילים דרכי קרי וכתיב:
פסוק לד:
משוה רגליו. רגלי קרי ובתילים קרי וכתיב רגלי:
פסוק לד:
במתי. במקצת ספרים במותי מלא וא"ו:
פסוק לה:
ונחת. בתילים ונחתה:
פסוק לו:
וענתך. בלא מאריך בנו"ן ובתילים וענותך בקריאת הוא"ו:
פסוק לז:
צעדי תחתני. בתילים צעדי תחתי:
פסוק לח:
ארדפה איבי ואשמידם. בתילים ארדוף אויבי ואשיגם:
פסוק לח:
ולא אשוב עד כלותם. מלת כלותם ברוב ספרים מדוייקים מלא וא"ו:
פסוק לט:
ויפלו תחת רגלי. בתילים יפלו תחת רגלי:
פסוק מ:
ותזרני. בתילים ותאזרני ונדרש בנדה פרק המפלת:
פסוק מ:
קמי תחתני. בתילים קמי תחתי:
פסוק מא:
תתה לי. בתילים נתתה לי:
פסוק מא:
משנאי ואצמיתם. בכל ספרים כ"י וגם בדפוסים ישנים הוא"ו בקמץ ובתהלים כתוב ומשנאי אצמיתם:
פסוק מב:
ישעו. בתילים ישועו:
פסוק מב:
אל ה'. בתילים על ה':
פסוק מג:
אדקם. בדל"ת ובתילים ברי"ש והוא חד מן אלפא ביתא מן חד חד. חד דל"ת וחד רי"ש וכולם לית דכותא וסימנו נמסר במסרה רבתא אות דל"ת:
פסוק מד:
ותפלטני מריבי עמי. חד מן ג' דסבירין עמים. ובתהלים תפלטני מריבי עם ובמדרש ילמדנו פרשת פקודי מריבי עם אלו האומות. מריבי עמי אלו ישראל. ובדברים רבה פרשה א' נדרש על אופן אחר:
פסוק מד:
תשמרני. בתילים תשימני:
פסוק מד:
יעבדני. הדל"ת בשלש נקודות ובמקצת דפוסים יש וא"ו באמצע וטעות הוא:
פסוק מה:
בני נכר יתכחשו. בתילים בני נכר יכחשו:
פסוק מה:
לשמוע אזן. בתלים לשמע אזן:
פסוק מו:
ויחגרו. בתילים ויחרגו:
פסוק מז:
וירם אלהי צור ישעי. בתהלים וירים אלוהי ישעי ובספר הזוהר ריש סדר ויהי מקץ ר' אלעזר פתח ואמר חי ה' וברוך צורי וירום אלוהי צור ישעי אלוה כתיב בוא"ו וכו'. וטעות נפל בדפוס שם ור"ל וירום אלוהי ישעי דספר תילים וכן במסורת תילים קמ"ג אלוהי ב' מלא וסימנו למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי. תהלה לדוד ארוממך אלהי. וחד אלוהי מלא וסימן חי ה' וברוך צורי דספרא:
פסוק מח:
ומריד עמים תחתני. בתילים וידבר עמים תחתי:
פסוק מט:
ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני. בתלים מפלטי מאיבי אף מן קמי:
פסוק מט:
מאיש חמסים. בתילים מאיש חמס:
פסוק נ:
ה' בגוים ולשמך אזמר. בתלים בגוים ה' ולשמך אזמרה:
פסוק נא:
מגדיל. מגדול קרי ובתלים כתיב וקרי מגדל בחירק ויש בו דרש בשוחר טוב ועיין עוד באבודרהם על ברכת המזון:
פסוק נא:
עד עולם. עד בסוף שיטה ועולם בראש שיטה אי נמי עד עולם בסוף השיטה ושתי המלות נחשבות כמלה אחת מפני המקף: סך כל השיטין שבעים חוץ מפסוק ראשון כמנין שירת האזינו: