פסוק א:וּמֵאָה קַיִץ. (תרגום:) ״וּמְאָה מְנָן דְּבֵילְתָּא״:
פסוק י:כֹּה יְקַלֵּל. כֵּן יְקַלֵּל:
פסוק י:ה׳ אָמַר לוֹ. אֶפְשָׁר אָדָם כְּמוֹתוֹ שֶׁהוּא רֹאשׁ לְסַנְהֶדְרִין, יְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ אִם לֹא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק יב:יִרְאֶה ה׳ בְּעֵינִי. דִּמְעַת עֵינִי:
פסוק יד:וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם. בְּבַחוּרִים:
פסוק כא:וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ. כִּי עַתָּה יָדָם רָפָה לַעֲזֹר לְךָ, שֶׁאוֹמְרִים בְּלִבָּם הַבֵּן יִתְחָרֵט אֵצֶל אָבִיו, וָאָנוּ נִהְיֶה שְׂנוּאִים לַמֶּלֶךְ: