דוד עולה בדרגותיו הרוחניות לאחר קללת שמעי
לאחר שדוכא המרד, הגיע שמעי ראשון לבקש את סליחתו של דוד. שמעי ידע כי דוד דיכא את המרד וכי במוקדם או במוקדם ישוב לירושלים ובוודאי יעניש את המתקוממים שנותרו עדיין בעיר. הילקוט(ילקוט שמעוני רמז קנא) אומר: "'והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף'. רבן שמעון בן גמליאל עלה מבבל. שאל לו רבי יונתן מהו דכתיב 'ואני באתי היום ראשון לכל בית יוסף'? אמר לו כשבא שמעי אצל דוד, אמר לו: מה אחיו של יוסף גמלוהו רעה והוא גמלם טובה, אף אני גמלתיך רעה גמול עמי טובה. אמר לו רבי יונתן יפה אתה אומר אלא שמע דבר גדול, מהו 'ראשון לכל בית יוסף?' כל בית ישראל נקראו על שם יוסף, שנאמר: 'אוּלַ֗י יֶֽחֱנַ֛ן יְ-הוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁאֵרִ֥ית יוֹסֵֽף׃'. אמר לו שמעי לדוד כל ישראל גמלוך רעה ואני יותר מכולם, וכל ישראל יושבים ומקוים מה אתה עושה עמי. אם קיבלת אותי כל ישראל באים ומשלימים עמך". נביא שני הסברים איך דוד מוחל לשמעי:
א. מסביר הרב מקרא קודש, ששמעי דיבר עם דוד לפני שחצה את הירדן לגדה המערבית מפני שאז יתפוס שוב את המלוכה בידו, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול אולם עתה אין לו דין מלך ויכול למחול על עלבונו. יוצא לנו מן האמור ששמעי הבין שדוד באותה תקופה לא היה בתפקיד מלך ולכן קללו ולא חשש שמא יהרוג אותו. שמעי סבר שאם הקב"ה הביא את דוד למצב שאבשלום ימרוד בו והוא יצטרך לעזוב את ירושלים משמע שהקב"ה אינו מתיחס אל דוד כאל מלך ולכן גם אם יפגע בו יוכל לזכות במחילה מצדו. ישנה דעה בחז"ל האומרת שאם דוד היה מתחייב חטאת באותה תקופה לא היה מקריב שעיר שהוא חטאת נשיא(כלומר מלך), אלא כבשה או שעירה(עז) כמו אדם פשוט כי אז לא היה בתפקיד מלך.
ב. דוד המלך לא יכל באותה שעה לבדוק את הנושא לכל עומקו והיקפו כי ראה ברוח הקודש שאדם גדול עתיד להולד משמעי ועתיד להושיע את ישראל בתקופה מאוחרת, הכוונה למרדכי היהודי: "אמר הקב"ה לדוד: אתה הצלת את שמעי בשביל שיוליד את הצדיק, על שמך אני כותבו. שנאמר: איש יהודי היה בשושן הבירה"(ילקוט שמעוני רמז קנא). כוונת הדברים: מרדכי הינו משבט בנימין והפסוק מכנהו בשם: איש יהודי(=משבט יהודה) מפני שבזכות דוד שהיה משבט יהודה ,שלא הרג את שמעי, נולד מרדכי אשר הושיע את ישראל מגזרת המן.
בזכות האיפוק שגילה דוד בפרקנו ומנע מאבישי להרוג את שמעי התעלה דוד מאד עד שנבחר על ידי ה' להיות בחינת רגל רביעית של המרכבה, כלומר להיות יחד עם אבות העולם.
באדיבות הרב, מתוך ספרו: 'אמרי ח"ן - שמואל'