פסוק ט:נָתַתִּי לְבֶן אֲדֹנֶיךָ. הַמֶּלֶךְ רַשַּׁאי לְהַעֲבִיר נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה (שמואל א ח:יד): ״וְאֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְאֶת כַּרְמֵיכֶם וְגוֹ׳ יִקַּח וְנָתַן לַעֲבָדָיו״:
פסוק יא:כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ וּמְפִיבֹשֶׁת אֹכֵל עַל שֻׁלְחָנִי. צִיבָא אָמַר: כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ, וְדָוִד הֵשִׁיב: וּמְפִיבֹשֶׁת אֹכֵל עַל שֻׁלְחָנִי:
פסוק יב:מוֹשַׁב בֵּית צִיבָא. בָּנָיו וַעֲבָדָיו: