למה דוד לא מקיים את הבטחתו ליהונתן?

וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ דָוִ֜ד אַל־תִּירָ֗א כִּ֣י עָשֹׂה֩ אֶֽעֱשֶׂ֨ה עִמְּךָ֥ חֶ֨סֶד֙ בַּֽעֲבוּר֙ יְהֽוֹנָתָ֣ן אָבִ֔יךָ וַהֲשִֽׁבֹתִ֣י לְךָ֔ אֶֽת־כָּל־שְׂדֵ֖ה שָׁא֣וּל אָבִ֑יךָ וְאַתָּ֗ה תֹּ֥אכַל לֶ֛חֶם עַל־שֻׁלְחָנִ֖י תָּמִֽיד׃
(שמואל ב ט ז)
...וַיֹּ֨אמֶר צִיבָ֜א אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ הִנֵּה֙(=הנה מפיבושת) יוֹשֵׁ֣ב בִּירֽוּשָׁלִַ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר הַיּ֗וֹם יָשִׁ֤יבוּ לִי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת מַמְלְכ֥וּת אָבִֽי׃
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֨לֶךְ֙ לְצִבָ֔א הִנֵּ֣ה לְךָ֔ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר לִמְפִיבֹ֑שֶׁת וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ הִֽשְׁתַּחֲוֵ֔יתִי אֶמְצָא־חֵ֥ן בְּעֵינֶ֖יךָ אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
(שמואל ב טז ג-ד)

דוד האמין שמפיבשת רוצה לחזור למלכות. משמע שיש אפשרות שמפיבשת ימלוך על אף נכותו.

וביאור הדברים הוא על פי מה שאמר יהונתן לדוד במפרגש ביניהם:

וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַל־תִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽנֹכִ֖י אֶֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַם־שָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן׃ וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְ-הוָ֑ה...
(שמואל א כג יז-יח)

כלומר, מפיבשת ידע על השבועה של דוד ליהונתן אביו, שיהונתן(או מי מזרעו) יהיה משנה למלך דוד, וכעת חותר למלוך מכח ההבטחה הזו.

 ולכאורה טענתו של מפיבשת מוצדקת, אם כן למה דוד לא מקיים את ההבטחה?

ויש לומר שההבטחה ליהונתן הייתה על דעת כך שמלכות ישראל תהיה מפולגת למלכויות יהודה וישראל, אך בזמן דוד המצב השתנה, וכמו שכתב המהר"ל

ישראל אומה יחידה קודם ביאת המשיח הייתה מחולקת לשתים, שבט יהודה, ועשרת השבטים לבד, ומלך לכל אחד ואחד. ולא יהיה מלך אחד רק בימי דוד מפני שדומה מלכותו לזמן מלך המשיח.
(נצח ישראל פרק לג)

אם כן, לאחר נבואתו של נתן, שדוד יהיה משיח ראשון, ומלכותו צריכה להיות מאוחדת כעין משיח שני, לא יכל דוד לקיים את ההבטחה.