פסוק ג:צוּרֵי הַיְעֵלִים. סַלְעֵי הַיְּעֵלִים:
פסוק ד:לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו. לְהִפָּנוֹת לִנְקָבִים גְּדוֹלִים:
פסוק ו:וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וְגוֹ׳.
פסוק ז:וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה. ״שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ כְּתוּבִין שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בִּכְרִיתַת הַמְּעִיל, כִּלָּה כָּל דְּבָרָיו, וְאָמַר שֶׁאַף בִּכְרִיתַת הַמְּעִיל נִתְחָרֵט, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לְדִבְּרוֹ הָרִאשׁוֹן, וְאוֹמֵר; עַל שֶׁאָמְרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו ״הִנֵּה הַיּוֹם וְגוֹ׳״, הֵשִׁיב לָהֶם, ״חָלִילָה לִי וְגוֹ׳:
פסוק ח:וַיְשַׁסַּע. הִבְדִּיל וְדָחָה אוֹתָם בִּדְבָרִים:
פסוק י:לָמָּה תִשְׁמַע. לָמָּה תְּקַבֵּל עָלַי לְשׁוֹן הָרַע שֶׁל דּוֹאֵג:
פסוק יא:וְאָמַר לַהָרְגָךְ וַתָּחָס עָלֶיךָ. הֲרֵי כָּאן חֲסֵרִים שְׁתֵּי תֵבוֹת, וְאָמַר הָאוֹמֵר שֶׁאֶהֶרְגָךְ, וַתָּחָס נַפְשִׁי עָלֶיךָ, כְּמוֹ (שמואל ב יג:לט): ״וַתְּכַל דָּוִד לָצֵאת אֶל אַבְשָׁלוֹם״, וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד:
פסוק יב:וְאָבִי רְאֵה. כְּלוֹמַר תֵּן לִבְּךָ עַל הַדָּבָר, וְגַם רְאֵה הָעֵדוּת, אֲשֶׁר כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי, וְהָיִיתִי יָכוֹל לְהָרְגָךְ:
פסוק יד:כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי. מְשַׁל קַדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא מְשָׁלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
פסוק יד:מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָרָשָׁע, שֶׁנּוֹפֵל בְּיַד רָשָׁע כְּיוֹצֵא בּוֹ, וְהֵיכָן אָמְרָה תוֹרָה (שמות כא:יג): ״וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ״ כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת:
פסוק כא:יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלֹךְ. שֶׁרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילְךָ מִיָּדִי. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה(ילקוט שמעוני רמז קלד): סִימָן זֶה מָסַר לוֹ שְׁמוּאֵל, שֶׁהַקּוֹרֵעַ מְעִילוֹ, יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו: