פסוק ג:ואת הנערים יודעתי. לשון טורח, הנערים אשר יצאו עמי, הטרחתים לרוץ לפני אל מקום פלוני אלמוני:
פסוק ג:יודעתי. כמו (שופטים ח טז): ויודע בהם את אנשי סכות:
פסוק ג:פלוני אלמוני. 'אלמון' מאין שם, שאיני חפץ להזכיר, כי דבר סתר הוא:
פסוק ג:פלוני. כמו (דברים יז ח): 'כי יפלא', יתכסה:
פסוק ד:או הנמצא. אם אין חמשה, תן לי מה שנמצא בידך:
פסוק ה:אך מאשה. בקושי אני מאכילן לזרים, אך זה אי אפשר שאכילנו לטמאים:
פסוק ו:עצורה לנו. עצורה ממנו:
פסוק ו:ויהיו כלי הנערים קדש. טהורים:
פסוק ו:והוא דרך חול. והלחם משנסתלק מעל השולחן והקטירו הבזיכין, קרוב הוא להיות חולין, שיצא מידי מעילה משיהיה לו שעת היתר לכהנים:
פסוק ו:ואף כי היום יקדש בכלי. ואפילו אם היום היתה תחלת קדושתו על השלחן, הייתי זקוק ליטלו משם ולהאכילנו, שאחזו בולמוס ומסוכן הוא, כך מפורש במנחות:
פסוק ז:לשום לחם חם. אחר, ביום הלקח זה ורבותינו אמרו (יומא כא א): חם ביום הלקחו, גם ביום סלוקו, חם כיום סדורו:
פסוק ח:נעצר לפני ה'. עוצר עצמו לפני אהל מועד, לעסוק בתורה:
פסוק ח:אביר הרועים. אב בית דין:
פסוק ט:ואין יש פה. ואם יש פה:
פסוק י:לוטה. כרוכה, וכן (מלכים-א יט יג): וילט פניו באדרתו:
פסוק י:אחרי האפוד. אחר ששאלו באורים ותומים, אמר לו כן וכן תרגם יונתן: בתר דשאיל ליה באפודא:
פסוק יב:הלא זה דוד מלך הארץ. אמרו לו לאכיש, תנאי היה בינינו (לעיל יז ט): 'אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים', אין לך אלא שתרד מכסאך, ויהיה מלך הארץ הזאת:
פסוק יד:את טעמו. את דבריו:
פסוק יד:רירו. רוקו, דבר הנוטף קרוי ריר, וכן (איוב ו ו): בריר חלמות ; וכן (ויקרא טו ג): רר בשרו:
פסוק טז:הזה יבא אל ביתי. לשון תמיהה, ולכך נקוד חטף פתח, ורפי: