פסוק ג:וְאֶת הַנְּעָרִים יוֹדַעְתִּי. לְשׁוֹן טֹרַח, הַנְּעָרִים אֲשֶׁר יָצְאוּ עִמִּי, הִטְרַחְתִּים לָרוּץ לְפָנַי אֶל מָקוֹם פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי:
פסוק ג:יוֹדַעְתִּי. כְּמוֹ ״וַיֹּדַע בָּהֶם אֶת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת״ (שופטים ח:טז):
פסוק ג:פְּלֹנִי אַלְמֹנִי. ׳אַלְמוֹן׳ מֵאֵין שֵׁם, שֶׁאֵינִי חָפֵץ לְהַזְכִּיר, כִּי דְבַר סֵתֶר הוּא:
פסוק ג:פְּלֹנִי. כְּמוֹ ״כִּי יִפָּלֵא״ (דברים יז:ח), יִתְכַּסֶּה:
פסוק ד:אוֹ הַנִּמְצָא. אִם אֵין חֲמִשָּׁה, תֵּן לִי מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּיָדְךָ:
פסוק ה:אַךְ מֵאִשָּׁה. בְּקֹשִׁי אֲנִי מַאֲכִילָן לְזָרִים, אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁאַאֲכִילֶנּוּ לִטְמֵאִים:
פסוק ו:עֲצוּרָה לָנוּ. עֲצוּרָה מִמֶּנּוּ:
פסוק ו:וַיִּהְיוּ כְלֵי הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ. טְהוֹרִים:
פסוק ו:וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל. וְהַלֶּחֶם מִשֶּׁנִּסְתַּלֵּק מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וְהִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין, קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת חֻלִּין, שֶׁיָּצָא מִידֵי מְעִילָה מִשֶּׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים:
פסוק ו:וְאַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי. וַאֲפִלּוּ אִם הַיּוֹם הָיְתָה תְּחִלַּת קְדֻשָּׁתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, הָיִיתִי זָקוּק לִטְּלוֹ מִשָּׁם וּלְהַאֲכִילֶנּוּ, שֶׁאֲחָזוֹ בּוּלְמוּס וּמְסֻכָּן הוּא, כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת:
פסוק ז:לָשׂוּם לֶחֶם חֹם. אַחֵר, בְּיוֹם הִלָּקַח זֶה וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (יומא כא א): חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ, גַּם בְּיוֹם סִלּוּקוֹ, חֹם כְּיוֹם סִדּוּרוֹ:
פסוק ח:נֶעְצָר לִפְנֵי ה׳. עוֹצֵר עַצְמוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד, לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה:
פסוק ח:אֲבִיר הָרֹעִים. אַב בֵּית דִּין:
פסוק ט:וְאֵין יֵשׁ פֹּה. וְאִם יֵשׁ פֹּה:
פסוק ט:נָחוּץ. בִּבְהִילוּת:
פסוק י:לוּטָה. כְּרוּכָה, וְכֵן ״וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ״ (מלכים א יט:יג):
פסוק י:אַחֲרֵי הָאֵפוֹד. ״אַחַר שֶׁשָּׁאֲלוּ בָּאוּרִים וְתֻמִּים, אָמַר לוֹ כֵּן וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בָּתַר דְּשָׁאִיל לֵיהּ בְּאֵפוֹדָא:
פסוק יב:הֲלֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ. אָמְרוּ לוֹ לְאָכִישׁ, תְּנַאי הָיָה בֵּינֵינוּ (שמואל א יז:ט): ״אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּנִי וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים״, אֵין לְךָ אֶלָּא שֶׁתֵּרֵד מִכִּסְאֲךָ, וְיִהְיֶה מֶלֶךְ הָאָרֶץ הַזֹּאת:
פסוק יד:אֶת טַעְמוֹ. אֶת דְּבָרָיו:
פסוק יד:וַיִּתְהֹלֵל. נִשְׁתַּטָּה:
פסוק יד:וַיְתָו. וַיִּכְתֹּב:
פסוק יד:רִירוֹ. רוֹקוֹ, דָּבָר הַנּוֹטֵף קָרוּי רִיר, וְכֵן ״בְּרִיר חַלָּמוּת״ (איוב ו:ו); וְכֵן ״רָר בְּשָׂרוֹ״ (ויקרא טו:ג):
פסוק טז:הֲזֶה יָבֹא אֶל בֵּיתִי. לְשׁוֹן תְּמִיהָה, וּלְכָךְ נָקוּד חֲטַף פַּתָּח, וְרָפֵי:
