פסוק ג:כְּפֶשַׁע. כִּפְסִיעָה אַחַת נִפְטַרְתִּי מִפָּנָיו, וְהִכָּה בַּחֲנִית בַּקִּיר, בְּאוֹתָהּ פְּסִיעָה נִצַּלְתִּי מִן הַמָּוֶת:
פסוק ה:הִנֵּה חֹדֶשׁ מָחָר. חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה, וְכָל אוֹכְלֵי שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ אֵין נִמְנָע אִישׁ מִלָּבֹא בְּיוֹם טוֹב אֶל הַלֶּחֶם:
פסוק ה:וְאָנֹכִי יָשֹׁב אֵשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ לֶאֱכֹל. לְשׁוֹן הֹוֶה הוּא, וְאָנֹכִי רָגִיל לֵישֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ תָּמִיד לֶאֱכֹל סָמוּךְ לוֹ:
פסוק ה:וְשִׁלַּחְתָּנִי. מֵעַתָּה, וְנִסְתַּרְתִּי עַד הָעֶרֶב שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי, וְלֹא אֶהְיֶה עִם הָאוֹכְלִים, וְיִפָּקֵד מוֹשָׁבִי, וְיִתְמַהּ הַמֶּלֶךְ עָלַי, אוֹ מָחָר אוֹ לְמָחָרָתוֹ:
פסוק ו:נִשְׁאֹל נִשְׁאַל. רְשׁוּת שָׁאַל מִמֶּנִּי:
פסוק ו:זֶבַח הַיָּמִים. מִשָּׁנָה לְשָׁנָה בַּזְּמַן הַזֶּה:
פסוק ז:אִם כֹּה יֹאמַר טוֹב. שֶׁלֹּא יֶחֱרֶה לוֹ:
פסוק ז:שָׁלוֹם לְעַבְדֶּךָ. אֵין בְּלִבּוֹ לְהָרְגֵנִי:
פסוק ז:וְאִם חָרֹה יֶחֱרֶה. זֶהוּ שֶׁאֱהֵא לוֹ מָצוּי לְהָרְגֵנִי:
פסוק ז:כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ. סוֹף דָּבָר מַחֲשָׁבָה רָעָה לוֹ עָלַי:
פסוק ח:וְעָשִׂיתָ חֶסֶד. לְשַׁלְּחֵנִי:
פסוק ט:חָלִילָה לָּךְ. כָּזֹאת לְחָשְׁדֵנִי שֶׁאֵדַע בּוֹ שֶׁכָּלְתָה מֵעִמּוֹ הָרָעָה וְלֹא אַגִּיד לָךְ:
פסוק י:מִי יַגִּיד לִי. בִּמְקוֹם שֶׁאֶסָּתֵר שָׁם:
פסוק יב:ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה:
פסוק יב:הַשְּׁלִשִׁית. בִּימֵי מָחָר, זֶהוּ יוֹם שְׁלִישִׁי כְּשָׁעָה שֶׁל עַכְשָׁו, כִּי מָחָר חֹדֶשׁ, וְשֶׁמָּא לֹא יִתְמַהּ מָחָר אָבִי, אֲבָל יִתְמַהּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:
פסוק יג:כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אֶחְקֹר אֶת אָבִי וְאֶמְצָא שֶׁהוּא טוֹב אֵלֶיךָ, אִם לֹא אֶשְׁלַח עַל יְדֵי שָׁלִיחַ וְגָלִיתִי אָזְנֶךָ, כִּי הַטּוֹבָה אֲנִי יָכוֹל לְגַלּוֹת, וְאִם יֵיטִב אֶל אָבִי לְהָרַע לָךְ, אוֹתָהּ לֹא אֲגַלֶּה, פֶּן יִוָּדַע לְאָבִי מָקוֹם שֶׁאַתָּה שָׁם, וְגָלִיתִי אֲנִי בְּעַצְמִי אֶת אָזְנֶךָ:
פסוק יד:וְלֹא אִם עוֹדֶנִּי חָי. לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה הוּא, כְּמוֹ (מלכים ב ה:יז): ״וְלֹא יֻתַּן נָא לְעַבְדֶּךָ״. וְאֵינוֹ זָז מִמַּשְׁמָעוֹ, וְלֹא תַּעֲשֶׂה לִי טוֹבָה בְּעוֹדֶנִּי חָי, שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי חֶסֶד ה׳ בְּטֶרֶם אָמוּת, וּמַהוּ הַחֶסֶד, שֶׁלֹּא תַכְרִית אֶת חַסְדְּךָ מֵעִם בֵּיתִי, בְּזֹאת תִּכְרֹת לִי בְּרִית בְּחַיָּי:
פסוק טו:וְלֹא בְּהַכְרִית ה׳. וְגַם לֹא תָּסִיר חַסְדְּךָ מֵה׳, כִּי אַף בְּבֹא הַפֻּרְעָנוּת עַל בֵּית אָבִי, שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁיַּכְרִית הַמָּקוֹם אֶת אוֹיְבֶיךָ:
פסוק טז:וּבִקֵּשׁ ה׳. אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת:
פסוק טז:מִיַּד אֹיְבֵי דָוִד. ״כִּנָּה הַכָּתוּב, וּפֵרוּשׁוֹ: בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעָוֹן מִיַּד דָּוִד, כְּשֶׁעָבַר עַל הַבְּרִית וְאָמַר לִמְפִיבֹשֶׁת (שמואל ב יט:ל): ״אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה״, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם יַחְלְקוּ אֶת הַמַּלְכוּת. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְאִתְפְּרַע לֵיהּ ה׳ מִיַּד שָׂנְאֵי דָוִד:
פסוק יח:מָחָר חֹדֶשׁ. וְדֶרֶךְ כָּל אוֹכְלֵי שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ לָבֹא בְּיוֹם מוֹעֵד אֶל הַשֻּׁלְחָן:
פסוק יח:וְנִפְקַדְתָּ. אָבִי יִפְקְדְךָ וְיִשְׁאַל הֵיכָן אַתָּה. כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבֶךָ. ״שֶׁיִּהְיֶה מוֹשָׁבְךָ חָסֵר, שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב בּוֹ וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְתִתְבְּעֵי אֲרֵי יְהֵי מְרוֹחַ בֵּית אִסְחָרוּתָךְ:
פסוק יח:וְנִפְקַדְתָּ. לְשׁוֹן זִכָּרוֹן:
פסוק יח:כִּי יִפָּקֵד. לְשׁוֹן חִסָּרוֹן:
פסוק יט:וְשִׁלַּשְׁתָּ. שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וְאָז תֵּרֵד מְאֹד, כְּלוֹמַר לִכְשֶׁתַּגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, תֵּרֵד בִּמְקוֹם סֵתֶר וְתִתְחַבֵּא הַרְבֵּה, כִּי אָז יְבַקְּשׁוּךָ, וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם הַסֵּתֶר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה נִסְתָּר בּוֹ הַיּוֹם, שֶׁהוּא יוֹם מַעֲשֵׂה מְלָאכָה וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בְּיוֹמָא דְחוֹלָא״, שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם נִסְתָּר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק כד): ״וַיִּסָּתֵר דָּוִד בַּשָּׂדֶה״ מִיָּד, ״וַיְהִי הַחֹדֶשׁ״ מָחָר:
פסוק יט:הָאֶבֶן הָאָזֶל. אֶבֶן שֶׁהָיְתָה אוֹת לְהוֹלְכֵי דְרָכִים:
פסוק יט:הָאָזֶל. הוֹלְכֵי הַדֶּרֶךְ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֶבֶן אָתָא״, אֶבֶן הָאוֹת:
פסוק כ:צִדָּה אוֹרֶה. לֹא מַפִּיק ה״א, וּפִתְרוֹן צִדָּה כְּמוֹ לְצַד, כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ, הֵטִיל לָהּ ה״א בְּסוֹפָהּ, בְּצַד אוֹתָהּ אֶבֶן, אוֹרֶה חִצִּים לְמַטָּרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִין הַנַּעַר, וְזֶה סִימָן יִהְיֶה לְךָ לְנַחֵשׁ אִם אַתָּה צָרִיךְ לִבְרֹחַ:
פסוק כא:וְהִנֵּה אֶשְׁלַח וְגוֹ׳. וְדֶרֶךְ הַמְבַקֵּשׁ חֵץ הַיָּרוּי, הוֹלֵךְ עַד מָקוֹם שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַחֵץ הוֹלֵךְ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן יָפֶה, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְחַפְּשָׂהּ וְהַחֵץ לְהַלָּן מִמֶּנּוּ, וּפְעָמִים שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְהַלָּן מִן הַחֵץ וּמְחַפְּשָׂהּ, וְהַנִּחוּשׁ הַזֶּה יִהְיֶה לָךְ:
פסוק כא:אִם אָמֹר אֹמַר לַנַּעַר וְגוֹ׳ קָחֶנּוּ וָבֹאָה. צֵא אַתָּה בְּעַצְמְךָ מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאֲךָ, וְקָחֶנּוּ וּבֹא אֵלַי, כִּי אֵין לְךָ לִירָא, כִּי שָׁלוֹם לָךְ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ שֶׁתְּהֵא כָּאן וְלֹא תִירָא, וַאֲפִלּוּ שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא רָעָה:
פסוק כב:וְאִם כֹּה אוֹמַר וְגוֹ׳ לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְךָ לִבְרֹחַ וּלְהִמָּלֵט:
פסוק כג:וְהַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ. בְּרִית שֶׁכָּרַתְנוּ יַחַד:
פסוק כג:הִנֵּה ה׳ בֵּינִי וּבֵינֶךָ. עֵד עַל אוֹתוֹ דָבָר:
פסוק כה:אֶל מוֹשַׁב הַקִּיר. בְּרֹאשׁ הַמִּטָּה אֵצֶל הַקִּיר:
פסוק כה:וַיָּקָם יְהוֹנָתָן. עָמַד מִמְּקוֹמוֹ, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַבֵּן לִהְיוֹת מֵיסֵב אֵצֶל אָבִיו, שֶׁדַּרְכָּן הָיָה לֶאֱכֹל מְסֻבִּין עַל הַמִּטּוֹת, וְהָיָה דָוִד מֵיסֵב בֵּין יְהוֹנָתָן וּבֵין שָׁאוּל, עַכְשָׁו שֶׁלֹּא בָא דָוִד, לֹא הֵסֵב יְהוֹנָתָן, עַד שֶׁיָּשַׁב אַבְנֵר מִצַּד שָׁאוּל, וְאַחַר כָּךְ יָשַׁב יְהוֹנָתָן מִצַּד אַבְנֵר וְאִם תֹּאמַר לֹא יָשַׁב כְּלָל, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (פסוק לד): וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, מִכְּלָל שֶׁיָּשַׁב:
פסוק כו:מִקְרֶה הוּא. קֶרִי רָאָה:
פסוק כו:בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא. וַעֲדַיִן לֹא טָבַל לְקִרְיוֹ, שֶׁאִלּוּ טָבַל לְקִרְיוֹ, אֵין צָרִיךְ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ לְחֻלִּין:
פסוק כו:כִּי לֹא טָהוֹר. זוֹ הִיא נְתִינַת טַעַם לַדָּבָר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ טָהוֹר, לְפִיכָךְ לֹא בָא, שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶת הַסְּעוּדָה:
פסוק כז:מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ. מִמָּחֳרַת חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה:
פסוק כז:הַשֵּׁנִי. בְּיוֹם שֵׁנִי לַחֹדֶשׁ:
פסוק כט:וְהוּא צִוָּה לִי אָחִי. גְּדוֹל הַבַּיִת צִוָּה לִי שֶׁאֶהְיֶה שָׁם, וְהוּא אָחִי אֱלִיאָב:
פסוק כט:אִמָּלְטָה. אשקמוצי״ד בלע״ז, אֵלֵךְ יוֹם אֶחָד וְאָבוֹא:
פסוק ל:נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת. לְשׁוֹן נָע, אִשָּׁה נָעָה וְנָדָה, יוֹצְאָנִית, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר ׳זַעֲוָה׳ מִן ׳זָע׳, כֵּן תֹּאמַר ׳נַעֲוָה׳ מִן ׳נָע׳, וְהַתָּי״ו מִן הַדִּבּוּק, שֶׁהוּא דָבוּק לְמַרְדּוּת:
פסוק ל:הַמַּרְדּוּת. שֶׁהִיא רְאוּיָה לִרְדּוֹת וּלְיַסֵּר. דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁחָטְפוּ בְּנֵי בִּנְיָמִן מִבְּנוֹת שִׁילֹה שֶׁיָּצְאוּ לָחוּל בַּכְּרָמִים, הָיָה שָׁאוּל בַּיְשָׁן וְלֹא רָצָה לַחֲטֹף, עַד שֶׁבָּאתָה הִיא עַצְמָהּ וְהֵעִיזָה פָנֶיהָ וְרָדְפָה אַחֲרָיו:
פסוק ל:נַעֲוַת. עַל שֵׁם הַכְּרָמִים, וְהִיא גַּת, כְּמוֹ (עבודה זרה עד ב): נַעֲוָה אַרְתְּחוּ. ״יִטּוּפוּן נַעֲווֹהִי בַּחֲמַר״ (תרגום פרשת ויחי פסוק חכלילי עינים (בראשית מט:יב)), וְלֹא מִן הַשֵּׁם:
פסוק לד:נֶעְצַב אֶל דָּוִד. בִּשְׁבִיל דָּוִד:
פסוק לד:כִּי הִכְלִימוֹ אָבִיו. בִּשְׁבִיל דָּוִד:
פסוק לה:לְמוֹעֵד דָּוִד. לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר קָבַע לוֹ דָּוִד:
פסוק לו:לְהַעֲבִירוֹ. הַחֵצִי עָבַר אֶת הַנַּעַר:
פסוק מא:מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב. (תרגום:) ״מִסְּטַר אֶבֶן אָתָא דִּלְקֳבֵל דָּרוֹמָא״:
פסוק מא:עַד דָּוִד הִגְדִּיל. הִרְבָּה לִבְכּוֹת:
פסוק מב:לֵךְ לְשָׁלוֹם. וְהַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ, ה׳ יִהְיֶה עֵד עָלֶיהָ עַד עוֹלָם:
