פסוק ג:כפשע. מלשון פסיעה וצעדה:
פסוק ו:פקוד. ענין זכרון והשגחה, כמו (בראשית כא א): וה׳ פקד את שרה:
פסוק ו:נשאול. מלשון שאלה ובקשה:
פסוק ו:לרוץ. לילך במרוצה ומהר:
פסוק ו:הימים. השנה, כמו (ויקרא כה כט): ימים תהיה גאולתו:
פסוק ז:כלתה. ענין סוף וגמר:
פסוק יב:אחקור. מלשון חקירה ודרישה:
פסוק טו:ולא תכרית. רצה לומר לא תמנע:
פסוק יח:ונפקדת. ענין זכרון:
פסוק יח:יפקד. ענינו חסרון, כמו (במדבר לא מט): ולא נפקד ממנו איש:
פסוק יט:האזל. ענין הלוך, כמו (איוב יד יא): אזלו מים מני ים, ורצה לומר סימן להולכי אורח:
פסוק כ:אורה. אשליך, כמו (שמות טו ד): ירה בים:
פסוק כ:למטרה. הוא הדבר אשר המורים מכוונים להשליך בו, כמו (איכה ג יב): כמטרא לחץ:
פסוק כב:לעלם. לנער, כמו (לעיל וז נו): בן מי זה העלם:
פסוק כה:ויפקד. מענין חסרון:
פסוק כו:בלתי. ענינו כמו ׳בל׳ ו׳לא׳:
פסוק כט:אמלטה. ענין הצלה והשמטה מדבר מה:
פסוק ל:נעות. מלשון עון ופשע:
פסוק ל:המרדות. מלשון מרד:
פסוק ל:לבן ישי. כמו בבן ישי, ובא הלמ״ד במקום הבי״ת, וכן (תהלים ט ה): ישבת לכסא, ומשפטו:
פסוק ל:בכסא. ערוה ענינו הגלות הדופי, כמו (דברים כד ה): ערות דבר:
פסוק לא:תכון. מלשון הכנה וקיום:
פסוק לה:למועד. מקום המיועד וקבוע, וכאשר יאמר על זמן קבוע, כמו כן יאמר על מקום קבוע, וכן (איוב ל כג) ובית מועד לכל חי:
פסוק לו:מורה. מלשון יריה והשלכה:
פסוק לז:אחרי הנער. רצה לומר אל הנער כשהוא אחריו:
פסוק לח:חושה. גם היא כענין מהירות, כמו (תהלים לח כג): חושה לעזרתי, וכפל הדבר במלות שונות:
פסוק מא:הגדיל. מלשון גודל ורבוי: