פסוק ב:פקדתי. ענין זכרון:
פסוק ג:והחרמתם. ענין כליון וכריתה:
פסוק ג:מעולל. הוא הרך בשנים, כמו (ישעיהו סה כ): עול ימים והוא גדול מן היונק:
פסוק ד:וישמע. ענין אסיפה הבאה בשמיעת קול המאסף, וכן (ירמיהו נ כט): השמיעו אל בבל רבים:
פסוק ד:ויפקדם. ענין מנין ומספר:
פסוק ד:בטלאים. שם מקום, כמו (יהושע טו כד): זיף וטלם ובעלות. ורבותינו ז״ל אמרו (יומא כב ב): בטלאים ממש, לפי שאסור למנות את ישראל לגולגולת, ומנאם בטלאים, וכל אחד לקח טלה מעדר שאול, והחזירו למקום מיוחד, ומנו הטלאים וידעו מספר בני ישראל:
פסוק ד:רגלי. הולכי רגל, לא רוכבים:
פסוק ה:וירב. מלשון מריבה ומלחמה:
פסוק ו:הקיני. משפחת הקיני, מבני חובב חותן משה:
פסוק ו:אוסיפך. ענין כליון:
פסוק ח:ויתפש. ענין אחיזה:
פסוק ט:והמשנים. מלשון שנים, רוצה לומר כפולים בבשר ושמנים, ודוגמתו (עזרא א י): כפורי זהב משנים, ורוצה לומר כפולים:
פסוק ט:הכרים. הכבשים השמנים:
פסוק ט:וכל המלאכה. המקנה, נקראת מלאכה, לפי שבו עבודת האדם בעל המקנה, ובו יעסוק, כמו (בראשית לג יד): לרגל המלאכה:
פסוק ט:ונמס. רוצה לומר דבר הנשחת:
פסוק יא:נחמתי. ענין הפוך מחשבה:
פסוק יב:מציב. ענינו עשיה והעמדה:
פסוק טז:הרף. מלשון רפיון:
פסוק יט:ותעט. ענין פריחה, כמו (לקמן כה יד): ויעט בהם, ורוצה לומר מהירות ההליכה:
פסוק כא:ראשית החרם. מיטב מדבר הנחרם, כמו (עמוס ו ו): וראשית שמנים ימשחו:
פסוק כג:ואון. ענין דבר תוהו ושקר, כמו (זכריה י ב): התרפים דברו און:
פסוק כג:ותרפים. הוי״ו יתירה, כמו (תהלים עו ז): נרדם ורכב:
פסוק כג:הפצר. ענין רבוי הדברים, כמו (בראשית יט ג): ויפצר בם:
פסוק כז:בכנף. בקצה שפולי המעיל, כמו (לקמן כד ד): ויכרת את כנף המעיל:
פסוק כט:נצח. ענין חוזק והתגברות, כמו (איכה ג יח): אבד נצחי, ועל המקום יאמר, שהוא חוזקן של ישראל:
פסוק כט:ינחם. ענין הפוך מחשבה:
פסוק לב:מעדנות. ענין קשור, כמו (איוב לח לא): התקשר מעדנות כימה:
פסוק לג:שכלה. מי שבניו מתים, קרוי שכול, כמו (בראשית כז מה): למה אשכל:
פסוק לג:וישסף. תרגומו ופשח, והוא הבקיעה לשנים, כמו (איכה ג יא):
פסוק לג:ויפשחני. ובדברי רבותינו ז״ל (בבא בתרא נד א): מאן דפשח דקלא:
פסוק לה:יסף. מלשון הוספה: