מלחמת ישראל בבנימין
בפרק כ' מתפתח עימות אלים ורצחני בין עם ישראל כולו, כמעט מדן ועד באר שבע, לבין שבט בנימין. העם כולו מזועזע ממעשה הנבלה ויוצא להפגנת סולידריות מרשימה בעד הקורבן שאיבד את פילגשו. התגייסות מהירה זו מגבירה את התמיהה האלוקית "אמר הקב"ה בכבודי לא מחיתם, בכבוד בשר ודם מחיתם"(סנהדרין קג:). כלומר, היכן הייתה הפגנת ה400 אלף כנגד העבודה הזרה של פסל מיכה? מדוע רק פגיעה רצחנית כנגד בשר ודם מוציאה אתכם להפגנות? ובאמת בשתי מערכות נכשלים 400 אלף הישראלים ואינם מצליחים להכניע קצת יותר מ26 אלף בנימינים. רק ביום השלישי באמצעות תחבולה המוכרת מקרב העי ביהושע פרק ח', מצליחים ישראל לגבור על התנגדות שבט בנימין ו600 פליטים מתקבצים בסלע הרימון מצפים לגורלם.
תיאור המעשה
הקורבן משמיט את התנהגותו הלא מוסרית - אינו מספר על הצעת המארח לפורעים לקבל את ביתו יחד עם הפילגש ואינו מדווח כי הוא זה אשר הוציא את הפילגש ואיפשר את ההתעללות בה. "הִנֵּה בִתִּי הַבְּתוּלָה וּפִילַגְשֵׁהוּ אוֹצִיאָה נָּא אוֹתָם וְעַנּוּ אוֹתָם וַעֲשׂוּ לָהֶם הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם וְלָאִישׁ הַזֶּה לֹא תַעֲשׂוּ דְּבַר הַנְּבָלָה הַזֹּאת: וְלֹא אָבוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁמֹעַ לוֹ וַיַּחֲזֵק הָאִישׁ בְּפִילַגְשׁוֹ וַיֹּצֵא אֲלֵיהֶם הַחוּץ" כנראה שבעל הבית התקשה לעשות מעשה ולהוציא את ביתו לעדת הזאבים שבחוץ ואילו האורח החליט לנדב את פילגשו ולהציל את עורו. גם דרך ההודעה לכל ישראל על הנבלה אינה פחות מזעזעת, במקום לשלוח שליחים וכרוזים משתמש האיש בנתחים מהגופה בטרם תיטמן בקבר ישראל.
תגובת בנימין
מדוע לא הסגירו בני בנימין את בני הבליעל? מדוע לא שיתפו פעולה עם הדרישה הצודקת להענשת הפורעים? יתכן שבנימין הבינו שיש נגדם לינץ של אספסוף ולא משפט הוגן ומסודר, העולים נגדם היו 400 אלף חמושים בכלי מלחמה ולא שבעים הזקנים עם ספרי תורה, ולכן לא הסכימו.
כיצד חשבו בנימין לנצח את כל ישראל? האם בגלל היותם בעלי הגבעה? הגאווה השתלטה עליהם וסמכו על כוח האש הקטלני שלהם, שבע מאות הקלעים הצלפים. האם אין כאן יהירות של הבן הקטן והמפונק? בנימין - אשר מבטא את הימין. הבן האהוב על יעקב יד ימינו, והנה הם מורדים והופכים לאיטרי יד ימין כמו מנהיגם בתחילת שופטים אהוד בן גרא! הופכים לשמאליים!
התנהגותם התאוותנית מזכירה לאן יכול הבן האהוב להגיע כאשר רוצה לזעזע! אין בפיהם שום דיבור – הם שותקים! כמו אבן החושן של השבט - "ישפה" אמנם יש להם פה אך אינו בשימוש. כלומר אינן מגלים את הסוד לאביהם יעקב במכירת יוסף, נוהגים בצניעות, כמו שאול ואסתר המלכה ודווקא כאן נכשלים בחוסר צניעות. כי יש כאן מרידה במוסכמות או בציפיות הגבוהות מהם.
"יהודה יעלה"
כמו בתחילת הספר(שופטים ב ב) נאמר "יהודה יעלה" ואילו כאן נאמר: "יהודה בתחילה". כלומר ה' שולח תחילה את יהודה המפורסם באהבתו לבנימין עוד מימי האחים לפני יוסף! אך ללא הבטחה של "עלייה", כלומר ללא הצלחה. הקשר המיוחד של יהודה נרתם כדי לסיים את העימות בדרכי שלום ואילו אצל בנימין הדבר כנראה נתפס כבגידה כפולה, דווקא יהודה השכן והאח הגדול הוא ראש המתנכלים! אין לצפות ליחס טוב יותר משאר השבטים.
***
הטכסיס ביום השלישי הוא כמו בקרב השני של יהושע בעי. איך לא ציפו לו בני בנימין? - כנראה בגלל שהיה בקרב של היום השלישי ולא ביום השני. גאוותם של בני בנימין התרגלה לניצחונות ולא הפנימה את הפספוס הגדול בקריאת מפת הקרב.
***
המקור לרדיפת התאווה והזימה בגבעה, כנראה נובע מהקרבה ליבוסים! אמנם בתחילה בנימין לא יכלו להוריש את יושבי יבוס בגלל השבועה של אברהם, אבל אח"כ הרשו לעצמם להיות "את יבוס"(שופטים א כא) ולכן למדו מהם הכי הרבה לעומת שאר השבטים שניסו להוריש אך לא הצליחו.
להיכן נעלמו 1100 לוחמי בנימין?
במספרי החללים של ימי הקרב יש סתירות. מתוך 26700 לוחמי בנימין עם הגבעה נהרגו 25000 ונשארו 600 פליטים, כלומר ישנם 1100 לא מזוהים! לפי הרד"ק וע"פ המדרש הלכו לרומניה!
"נמצאו אלף חסרים...ואלה האלף החסרים לא מצאנו מה היה להם
ויתכן...נפלו במלחמות הראשונות...
ובמדרש אומר כי אותן אלף הלכו לארץ רומניא וישבו שם"
(רד"ק שופטים כ טו)
לפי רש"י הם נהרגו בהמשך טיהור ערי בנימין ורק מאה הלכו לרומי ואשכנז.
"והמאה הכתובים למעלה לא פירש היכן נפלו"
(אליהו גילה לבעל "מגלה עמוקות" אותן המאה הלכו וישבו במדינת רומי ואשכנז
וע"כ נקרא אליהו מתושבי גלעד שלא נדו מארצם אלא ישבו במקומם)
(רש"י שופטים כ מו)
מה עם בני הבליעל? האם הם נענשו? יתכן שבסערת הקרב שכחו שהם היו מטרת הפעולה או שאי הסגרתם הפך את כל בנימין לשותף שווה בנבלה. לבסוף רק כאשר ישראל מקבלים את מרות ה' ללא סייג, אז מנצחים!