פסוק ב:פנות. כמו בפנות, והוא מלשון פנה וזוית:
פסוק ב:רגלי. הולכי רגל, לא רוכבים:
פסוק ב:שולף חרב. רוצה לומר, בחרב שלופה:
פסוק ה:דמו. חשבו, כמו (ישעיהו י ז) והוא לא כן ידמה:
פסוק ה:ענו. הוא האונס, כמו (דברים כב כד) על דבר אשר ענה:
פסוק ו:זמה. מחשבה רעה, כמו (איוב לא יא) כי הוא זמה, וזהו מה שדימו להרגו:
פסוק ז:הלום. פה, כמו (שמות ג ה) אל תקרב הלם:
פסוק י:לרבבה. היא עשרת אלפים:
פסוק י:לבואם. הלמ״ד במקום בי״ת, וכן (שמואל א כ ל) לבן ישי:
פסוק יב:מה הרעה. מלת ׳מה׳ מורה על גודל הדבר והפלגתו, כמו (תהלים לא כ) מה רב טובך:
פסוק יג:ונבערה. ענין פינוי וכליון מן העולם, כמו (דברים יג ו) ובערת הרע מקרבך:
פסוק טז:בחור. כל אחד היה נבחר:
פסוק טז:אטר וכו׳. רוצה לומר, שמאלי, ודוגמתו באהוד (לעיל ג טו):
פסוק טז:קלע. ענין השלכת אבנים בכף הקלע, והוא הכלי העשוי לכך:
פסוק טז:יחטיא. ענין חסרון, כמו (מל״א א׳ כ״א) והייתי אני ובני שלמה חטאים:
פסוק כו:וישבו. ענין עכבה:
פסוק כט:ארבים. יושבים במארב ונסתרים:
פסוק לא:הנתקו. נעתקו וסרו:
פסוק לא:ויחלו. מלשון התחלה:
פסוק לא:במסלות. דרך כבושה:
פסוק לב:נגפים. מוכים, כמו (תהלים צא יב) פן תגוף באבן רגלך:
פסוק לג:מגיח. ענין משיכה והוצאה, כמו (תהלים כב י) אתה גוחי מבטן:
פסוק לג:ממערה. ממקום גלויה שנוח לכבשה משם, והוא כמו (ויקרא כ יח) מקורה הערה:
פסוק לז:החישו. מהרו, כמו (תהלים נה ט) החישה מפלט לי:
פסוק לז:ויפשטו. ענין פזור, וכדרך הנלחמים:
פסוק לז:לפי. חדוד החרב תקרא פה:
פסוק לח:והמועד. הזמן, כמו (ירמיהו מו יז) העביר המועד, ורוצה לומר, הודעת זמן בואם:
פסוק לח:משאת העשן. עמוד העשן, על שם שנשאת כלפי מעלה:
פסוק מ:עמוד עשן. אמר לתוספת ביאור, כי כבר אמר ׳והמשאת׳:
פסוק מ:כליל. מלשון כל, כמו (ויקרא ו טו) כליל תקטר, ורוצה לומר, עשן שריפת כל העיר:
פסוק מב:הדביקתהו. השיגה אותו והיה דבוק אליו:
פסוק מג:הדריכוהו. מלשון דריכה ורמיסה:
פסוק מה:ויעללהו. מלשון עוללות, והם הנלקטים אחר הבציר, כמו (לעיל ח ב) הלא טוב עללות אפרים:
פסוק מח:מתם. הוא שם לאנושיות, וכולל אנשים ונשים, כמו (בראשית לד ל) מתי מספר:
פסוק מח:שלחו. רוצה לומר, הבעירו, על שם שהאש עושה השליחות שהולך ושורף: