פסוק ב:ויתחרשו. ענין שתיקה, כמו (במדבר ל ה) והחריש לה, או הוא מענין חתירת המחשבה, כמו (משלי ג כט) אל תחרוש על רעך רעה:
פסוק ג:המזוזות. הם העמודים מצדי הפתח, מזה ומזה:
פסוק ג:ויסעם. מלשון נסיעה, רצה לומר, עקרם ממקומם:
פסוק ה:פתי. ענין הסתה והרבות דברים:
פסוק ה:ואסרנוהו. מלשון מאסר:
פסוק ה:לענותו. מלשון עינוי:
פסוק ז:יתרים לחים. חבלים משבטים לחים, כמו (איוב ל יא) יתרי פתח:
פסוק ז:חרבו. יבשו, כמו (בראשית ח יג) חרבו המים:
פסוק ז:וחליתי. תרגם יונתן: ואחלוש:
פסוק ט:וינתק. ענין ההעתק והקריעה לשנים, וכן (ירמיהו ה ה) נתקו מוסרות:
פסוק ט:פתיל. חוט כפול ושזור, כמו (במדבר טו לח) פתיל תכלת:
פסוק ט:הנערת. הוא פסולת הפשתן המנערים ומשליכים ממנה בעת הנפוץ, כמו (ישעיהו א לא) והיה החסון לנערת, ורצה לומר, חוט המנוער מהפסולת, שהוא נוח להשרף בקל:
פסוק ט:בהריחו. מלשון ריח, ועל דרך הרחבה והפלגה ידבר:
פסוק י:התלת. ענין לעג ושחוק, כמו (שמות ח כה) אל יוסף פרעה התל:
פסוק יג:תארגי. מלשון אריגה:
פסוק יג:מחלפות. הם קווצות ותלתלי שער הראש, ועל כי יוחלפו בהתגלחם יקראו מחלפות:
פסוק יג:המסכת. הוא השתי כשהוא מסודר וערוך על יתד האריג, ובמשנה בנגעים (יא ט) בנפש המסכת והמסדר השתי יקרא מיסך, כמו (משנה שבת ז ב) והמיסך והעושה שתי בתי נירין:
פסוק יד:ותתקע. ענין נעיצה בחוזק רב, כמו (לעיל ד כא) ותתקע את היתד:
פסוק יד:ביתד. הוא יתד הארוג, והוא עץ עגול שלפני האורג יכרוך עליו בגלגולו את חוטי השתי המסודר לאחר האריגה, ובמשנה (כלים כא א) נקרא כובד התחתון:
פסוק יד:וייקץ משנתו. ענין ההערה מהשינה:
פסוק יד:ויסע. עקר ממקומו:
פסוק טז:הציקה. מלשון צוקה וצרה:
פסוק טז:ותאלצהו. תרגם יונתן: ודחקתיה, ואין לו דומה במקרא:
פסוק יט:ותישנהו. מלשון שינה:
פסוק יט:ותחל. מלשון התחלה:
פסוק כ:ואנער. ענין היקיצה בהתעוררות רב ובגבורה:
פסוק כא:וינקרו. נקבו, כמו (ישעיהו נא א) מקבת בור נקרתם:
פסוק כא:בנחשתים. בשלשלאות נחושת:
פסוק כב:ויחל. מלשון התחלה:
פסוק כב:לצמח. הוא תחלת הגדול:
פסוק כד:מחריב. מלשון חורבן וכליון:
פסוק כו:והמישני. מלשון משוש ונגיעה בדבר מה, כמו (תהלים קטו ז) ידיהם ולא ימישון:
פסוק כו:נכון. נשען על מכונו:
פסוק כט:וילפת. ענין אחיזה, כמו (רות ג ח) ויחרד האיש וילפת:
פסוק כט:התוך. האמצעית, כמו (במדבר לה ה) והעיר בתוך: