פסוק ב:עוללות. הם הענבים הפחותים הנלקטים בסוף, כמו (ישעיהו יז ו) ונשאר בו עוללת:
פסוק ב:מבציר. תחילת הלקיטה תקרא ׳בציר׳, כמו (דברים כד כא) כי תבצור כרמך:
פסוק ג:רפתה. מלשון רפיון:
פסוק ג:רוחם. רוח הכעס, כמו (קהלת ז ט) אל תבהל ברוחך לכעוס:
פסוק ה:ככרות. לחם השלם נקרא ככר:
פסוק ז:ודשתי. מלשון דישה:
פסוק ז:את קוצי. עם קוצים:
פסוק ז:הברקנים. מין קוצים:
פסוק י:שלף. ענין הוצאת החרב מתערה, כמו (יהושע ה יג) וחרבו שלופה:
פסוק יא:השכוני באהלים. הם הערביים השוכנים תמיד באהלים:
פסוק יג:החרס. השמש, כמו (איוב ט ז) האומר לחרס ולא יזרח:
פסוק טז:וידע. תרגם יונתן: ותבר, וכן (יחזקאל יט ז) וידע אלמנותיו:
פסוק יח:איפה. איה פה, ורצונו לומר, מי מאתנו דומה לתארם:
פסוק יט:לו. ענינו כמו אם, וכן (שם יד טו) לו חיה רעה:
פסוק כא:ופגע. עניינו מכת מות, כמו (שמואל ב א טו) גש פגע בו:
פסוק כא:השהרנים. מין תכשיט, כמו (ישעיהו ג יח) והשביסים והשהרנים, כי עשויה כדמות ירח, ותרגום של ׳ירח׳ הוא ׳סיהרא׳:
פסוק כד:נזם. היא תכשיט החוטם:
פסוק כו:והנטפות. שם תכשיט נוטף ותלוי מול הלב, כמו (ישעיהו ג יט) הנטפות והשירות:
פסוק כו:הענקות. תכשיט סביב הצואר, כמו (משלי א ט) וענקים לגרגרתיך:
פסוק לא:ופילגשו. אשה המיוחדת לאיש בלא כתובה ובלא קדושין:
פסוק לג:בעל ברית. שם עבודה זרה מה: