פסוק ב:לתת לנו וכו׳. רצה לומר, ולזאת תנו לנו:
פסוק ג:אל פי ה׳. על פי מצותו:
פסוק ג:האלה. האמורות למטה:
פסוק ד:מן הלוים. שהיו מן הלוים, מבני לוי:
פסוק ד:ממטה יהודה. הגורל בא להם ממטה יהודה וכו׳:
פסוק ה:הנותרים. כי בני אהרן שהיו מבני קהת לקחו ממטה יהודה וכו׳, והנותרים מבני קהת שהם בני משה ובני יצהר וחברון ועזיאל לקחו ממטה אפרים וכו׳:
פסוק ו:בבשן. רצה לומר, החצי שלקחו נחלתם בעבר הירדן המזרחי בארץ הבשן:
פסוק ז:למשפחותם. הנחלק לשבת בהן משפחה משפחה לבד, ופירש באחד, וכמו כן בכולן:
פסוק ח:בגורל. מי מהשבטים יתן למי מן הלוים:
פסוק ט:אשר יקרא. רצה לומר, אשר למטה בענין, יפרש השמות:
פסוק י:ממשפחות. אשר היו ממשפחות הקהתי:
פסוק י:כי להם וכו׳ ראשונה. רצה לומר, לפי שבא להם הגורל ראשונה, לזה לקחו ראשונה, ולא בעבור מעלת הכהונה:
פסוק יב:באחזתו. בחלק נחלתו:
פסוק יג:ולבני וכו׳ נתנו. את כל מספר הערים האלה:
פסוק מב:עיר עיר. לכל עיר ועיר מגרשיה סביבותיה:
פסוק מד:וינח ה׳. נתן להם מנוחה מסביב ולא נתגרו בהם הגוים:
פסוק מד:ולא עמד. לא נתקיים:
פסוק מה:לא נפל דבר. לא נחסר שום דבר: