פסוק א:וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה, שזכה בחלק נוסף בעבר הירדן כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף, לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי, ראש הַגִּלְעָד שבעבר הירדן המזרחי, כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה, וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.
פסוק ב:וַיְהִי הגורל לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם: לִבְנֵי אֲבִיעֶזֶר וְלִבְנֵי חֵלֶק וְלִבְנֵי אַשְׂרִיאֵל וְלִבְנֵי שֶׁכֶם וְלִבְנֵי חֵפֶר וְלִבְנֵי שְׁמִידָע – אֵלֶּה בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הַזְּכָרִים לְמִשְׁפְּחֹתָם, שכל אחד מהם היה ראש משפחה.
פסוק ג:וְלִצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת, וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה וְנֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה וְתִרְצָה.
פסוק ד:וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר: ה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ אַחֵינוּ, בני שבטנו, או: אחי אבינו. בנות צלפחד זכו בנחלת אביהן, שמת במדבר. הן צֻוו להינשא לבני שבטן כדי שנחלתן תישאר בתוך שבט מנשה, ואכן נישאו לבני דודיהן. עתה באו לתבוע את נחלת אביהן נוסף על נחלתן שמצד בעליהן. וַיִּתֵּן לָהֶם אֶל, על פִּי ה' נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן.
פסוק ה:וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי, חלקי ארץ מְנַשֶּׁה – עֲשָׂרָה, לְבַד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן.
פסוק ו:כִּי בְּנוֹת צלפחד משבט מְנַשֶּׁה נָחֲלוּ נַחֲלָה בְּתוֹךְ בָּנָיו. כך נוספו ארבעה חבלי ארץ על ששת חבלי משפחות מנשה. וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיְתָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה הַנּוֹתָרִים, מאותן משפחות.
פסוק ז:וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה בארץ כנען מגבול אָשֵׁר אל הַמִּכְמְתָת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי שְׁכֶם, וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל הַיָּמִין, אֶל יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ.
פסוק ח:לִמְנַשֶּׁה הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ, השדות שמסביב, וְאילו תַפּוּחַ עצמה הייתה אֶל, על יד גְּבוּל מְנַשֶּׁה לִבְנֵי אֶפְרָיִם. כפי שכבר נאמר, כיוון שבני מנשה ובני אפרים באים משבט אחד – יוסף, היו נחלותיהם מעורבבות מעט.
פסוק ט:וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה, נֶגְבָּה לַנַּחַל היו העָרִים הָאֵלֶּה הנמצאות שם – לְאֶפְרַיִם, מובדלות משאר נחלת אפרים בְּתוֹךְ עָרֵי מְנַשֶּׁה. וּגְבוּל מְנַשֶּׁה היה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.
פסוק י:הרי שנחל קנה שימש כסימן גבול – נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה. וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלוֹ של מנשה, וּבְנחלת אָשֵׁר יִפְגְּעוּן, יגבלו אנשי מנשה מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר יגבלו מִמִּזְרָח.
פסוק יא:וַיְהִי חלק לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר. ערים מסוימות היו שייכות למנשה בשטחיהם של שבטים אחרים: בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ, שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת, המחוזות שהיו שם.
פסוק יב:וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ, לכבוש, לגרש את התושבים או להשמיד אֶת תושבי הֶעָרִים הבצורות הָאֵלֶּה. על כן – וַיּוֹאֶל, החליט, או: הוסיף הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
פסוק יג:וַיְהִי כִּי חָזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לאחר זמן, וַיִּתְּנוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס, וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ. הכנענים נשארו בתוך נחלת שבט מנשה במשך דורות רבים.
פסוק יד:וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת, עם יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד? נחלת מנשה ואפרים נפלה בגורל אחד, והייתה תחום אחד, שקו תיחום בלתי מוגדר עובר באמצעו. וַהרי אֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר, מאחר שעַד כֹּה, עתה בֵּרְכַנִי ה', והשטח אינו מספיק לנו.
פסוק טו:וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ: אִם עַם רַב אַתָּה, יש בידך כוח – עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ, כרוֹת לְךָ שָׁם עצים, בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים, כִּי, אם אָץ, דחוק לְךָ הַר אֶפְרָיִם. מבחינת השטח יש לכם די מקום. אם אתם כה רבים שאתם זקוקים לאדמה חקלאית נוספת – בָּראו את היער והָכינו שם מקום מתאים.
פסוק טז:וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף: לֹא יִמָּצֵא, יספיק לָנוּ הָהָר – הר אפרים, ובאשר לעמק הסמוך – רֶכֶב בַּרְזֶל נמצא בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק, לַאֲשֶׁר, למי שבְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. באזורים הללו יושבים כנענים מצוידים ברכב ברזל, ואִתם איננו מסוגלים להתמודד.
פסוק יז:וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף, לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר: עַם רַב אַתָּה, וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ, לֹא יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד, מצומצם,
פסוק יח:כִּי באפשרותך להרחיבו – הַר יִהְיֶה לָּךְ, כִּי יַעַר הוּא, וּבֵרֵאתוֹ, וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו, ותקבל את גבולותיו. יתרה מזו, כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי, אף שרֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וכִי חָזָק הוּא. מכיוון שאתם עם רב השולט על ההר, בסופו של דבר תתגברו על הכנענים ותתפשטו בארץ למרות מרכבות הברזל שלהם. לכן אין סיבה לתת לכם נחלה נוספת.
