פסוק א:ויצא הגורל לבני יוסף וגו', זכר שיצא גורל בני יוסף לדעת מקום נחלתם באותם הגבולים שזכר. ואמרו בכאן בית אל אינו בית אל שקרא יעקב אבינו, כי אותו היה שמו לוז וכאן אמר ומבית אל לוזה: ואמרו (ד) וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים, ירצה שבני יוסף התנחלו שניהם בשכנות מנשה ואפרים, כי עלה גורלם להיות גבול מקומותיהם יחד, וא"כ לא אמר זה על חלוקתם בארץ, כ"א על מקומות חלוקתם שכבר זכרתי ונשנה פה להיותו בפי' הפסוקים: ואמרו (ט) והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה, ר"ל שמלבד הערים שזכר כאן שנתנו לאפרים, הנה עוד נתן להם הערים אשר היו בתוך נחלת מנשה שהיו מובדלות ונכרות וידועות אליהם, כמו שמפורש בספור נחלת בני מנשה: