תנ"ך על הפרק - יהושע טז - נחלת אפרים / הרב אבנר בוטוש שליט"א

תנ"ך על הפרק

יהושע טז

203 / 929
היום

הפרק

וַיֵּצֵ֨א הַגּוֹרָ֜ל לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ מִיַּרְדֵּ֣ן יְרִיח֔וֹ לְמֵ֥י יְרִיח֖וֹ מִזְרָ֑חָה הַמִּדְבָּ֗ר עֹלֶ֧ה מִירִיח֛וֹ בָּהָ֖ר בֵּֽית־אֵֽל׃וְיָצָ֥א מִבֵּֽית־אֵ֖ל ל֑וּזָה וְעָבַ֛ר אֶל־גְּב֥וּל הָאַרְכִּ֖י עֲטָרֽוֹת׃וְיָֽרַד־יָ֜מָּה אֶל־גְּב֣וּל הַיַּפְלֵטִ֗י עַ֣ד גְּב֧וּל בֵּית־חוֹרֹ֛ן תַּחְתּ֖וֹן וְעַד־גָּ֑זֶר וְהָי֥וּתצאתותֹצְאֹתָ֖יויָֽמָּה׃וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵי־יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם׃וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד־בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן׃וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה׃וְיָרַ֥ד מִיָּנ֖וֹחָה עֲטָר֣וֹת וְנַעֲרָ֑תָה וּפָגַע֙ בִּֽירִיח֔וֹ וְיָצָ֖א הַיַּרְדֵּֽן׃מִתַּפּ֜וּחַ יֵלֵ֨ךְ הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ נַ֣חַל קָנָ֔ה וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּ֑מָּה זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃וְהֶעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֣ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֑ה כָּֽל־הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

הרב אבנר בוטוש שליט

נחלת אפרים

בפרקנו נפתחת פרשת ההתנחלות של בית יוסף. יוסף, אשר סבל מהעדפת אביו אותו על פני אחיו הגדולים, מוצא את שבטו מחולק לשניים ושוב כאילו לא נכווה ברותחין, מועדף הקטן על פני הגדול. יעקב הכריח את הברכות לחול תחילה, על הבן הקטן. יעקב שיכל את ידיו והניח דווקא את היד הימנית על ראש הקטן והעניק לאפרים את הבכורה. יהושע ממשיך בדרכו של יעקב ומסדר את נחלת אפרים לפני נחלת מנשה, הבכור הביולוגי. אפרים, שבטו של יהושע, הוא השני בסדר השבטים הנוחלים בארץ כנען, לאחר יהודה.

בתנ"ך אנו מוצאים העדפה דווקא למנהיגים שאינם בכורים ביולוגים. החל משם בן נח דרך אבות האומה ועד דוד ושלמה, המשותף לכולם שאינם בכורים אלא דווקא הבאים בתור. לעומת זאת, מצוות רבות נקשרות אל הבכורים וכתר של קדושה נקשר למצוות אילו. מה"ביכורים" דרך בכור הבהמה ופטר הרחם ועד לבכור האדם המיועד לעבודת הקודש.

ניתן להמשיל משל מודרני לתופעה תנכית זו: אב טיפוס של מוצר טכנולוגי מודרני זוכה לפרסום ולתהילת עולם בתערוכות ותצוגות. אבל המוצר ההמוני שבו כולם משתמשים הוא הפיתוח והגרסה הבאה של אותו מוצר. כך גם לגבי קדושה ומצוות יש לקדש את הראשוניות ואותה להפריש אל הקודש, אבל המנהיגות צריכה שכלול יתר, ורק הבן הבא הוא המוכשר להנהגה. 

בחלוקת הנחלות אין ערעור על ההגמוניה של אפרים בהנהגה, ובאופן טבעי הוא מופיע ראשון בנחלה, ובספר שופטים אנו מוצאים התנגדות של שבט אפרים לשני שופטים משבט מנשה.

גבולות בית יוסף


הגבול מתואר מים אל ים. הגבול הדרומי של בית יוסף מתחיל בירדן יריחו, בקצה הצפוני של ים המלח ומגיע עד לים התיכון. הגבול הצפוני של נחלת אפרים, עובר בין שתי נחלות בית יוסף והוא נחל קנה, אחד היובלים של הירקון.


אמר ר' חנין... מצאנו אפרים נוטל בתוך חלקו של מנשה:
"וְהֶעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֣ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֑ה..."(יהושע טז ט) 
"גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה׃"(שופטים יב ד)
(בראשית רבה (תיאודור-אלבק) כי"ו פרשת ויחי פרשה צז)

נחלת בית יוסף היא אחת, אך מתחלקת לשני השבטים. עדיין ישנן ערים מובדלות, ישנן ערים אשר לאפרים אך בתוך השטח של מנשה. מובלעות מעורבות כמו שכם ותפוח, מעידות על החיבור הרב הקיים בין שני השבטים האחים.

יתכן שבצמתים חשובים כל כך בנחלה, הייתה לאפרים כמין אוטונומיה עירונית בתוך שטח שיפוט של מנשה ובכך התחלקו האחים באותם מקומות החשובים מבחינה אסטרטגית והיסטורית.

קשיי ההתנחלות

סיום הפרק מעיד על הבעייתיות של התנחלות. גם בעידן הציונות המודרנית, לוקח זמן רב להתנחלות במרחבים שנכבשו בשישה ימים.

יותר קל לכבוש ולהניס צבאות רבים במהלך צבאי אחד, מאשר להתנחל אזרחית במקום יושבי הארץ הקודמים. וכך קורה שאת יושבי העיר גזר מצליחים אנשי אפרים להכניע רק עד כדי תשלום מס עובד – כלומר מס בצורת עבודה, אך לא יותר.

גם הפרק הקודם, פרק ט"ו, הסתיים באי הורשת יבוס, אך אצל שבט יהודה הגורם היה שבועה קדומה של אבות האומה לאבימלך הפלישתי. האם יש כאן תהליך? זאת נדע בפרק הבא...

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק


תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך