פסוק א:וְזֹאת הַמִּצְוָה, הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
פסוק ב:לְמַעַן תִּירָא אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ– אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ– וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ, כדי שיהיה המשך לעם ישראל.
פסוק ג:וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, אֲשֶׁר, כך שיִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ, באֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אתם עומדים להיכנס לארץ הטובה ולחיות בה חיים נורמליים. אם תעשו את המוטל עליכם ולא תקלקלו, אף אני אדאג לרווחתכם.
פסוק ד:שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל! מעבר לפנייתו של משה לבני ישראל אל שומעיו הוא מבקש להודיע ברבים את עצם מהותו ואמונתו של העם. משה קובע שתי קביעות: ה' הוא אֱלֹהֵינוּ, וה' הוא אֶחָד.
פסוק ה:וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל רצונות לְבָבְךָ, ולא יהיה לבך חלוק עליך בעניין זה. וּבְכָל נַפְשְׁךָ, עד כדי מסירות נפש וּבְכָל מְאֹדֶךָ. הוסף על כך עוד ועוד. אתה מצוּוה באהבה הזאת בכל מקום וזמן, ועליך להוסיף לעשות בעניינה ככל שתוכל מאוד מאוד.
פסוק ו:וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, עַל לְבָבֶךָ, זכור אותם היטב תמיד.
פסוק ז:וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם. עליך לחזור עליהם ולדבר בהם כדי שהם יישמרו בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, בכל מקום שאתה נמצא, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
פסוק ח:וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, סימן שייעשה 'בתים' בצורת קוביה שבתוכם כתובים הדברים האלה, עַל יָדֶךָ. אלה התפילין של יד – שכריכתן ברצועות אל היד מבטאת את ההתקשרות לה'. וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, קישוטים, עיטורים וסמלים בֵּין עֵינֶיךָ, מעל המצח במרכז הראש, המכוון כנגד בין העיניים. ואלו הן התפילין של ראש.
פסוק ט:וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת, דפנות סף בֵּיתֶךָ הפרטי וּבִשְׁעָרֶיךָ, בשערי הערים.
פסוק י:וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֶת לָךְ, ושם יהיו עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ.
פסוק יא:וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ, מיני מזון ואוצרות שלא אתם אספתם. וּבֹרֹת חֲצוּבִים למים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ, וכן כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ– וְאָכַלְתָּ את כל אלה וְשָׂבָעְתָּ–
פסוק יב:הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.
פסוק יג:אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא. נְהג כלפיו ביראת כבוד. וְאֹתוֹ תַעֲבֹד ורק אחר כך, אם תצטרך להישבע – בִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ, וכך תקשר עצמך אליו.
פסוק יד:לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לעבדם או להישבע בהם, מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם.
פסוק טו:כִּי אֵל קַנָּא ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ. אהבתו של ה' אליכם תובעת בלעדיות. הוא לא יהיה סובלני כלפיכם אם תעבדו גם את אלוהי העמים האחרים, פֶּן, שמא יֶחֱרֶה אַף, יכעס ה' אֱלֹהֶיךָ בָּךְ, וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
פסוק טז:כאשר עומדת בפניכם בעיה, ואתם זקוקים לעזרת ה', לֹא תְנַסּוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, אל תבקשו את בקשתכם כבדיקה, בחינה או ניסיון להוכחה, כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה. הרי ניסיונכם במסה הסתיים רע.
פסוק יז:שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּךְ. ספר התורה מכיל מצוות רבות מאוד המתייחסות לכל תחום מתחומי החיים, אך כאן מופיעה דרישה רחבה יותר מן הציות למצוות המסוימות:
פסוק יח:וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'. אתה נדרש לעשות את המעשים הנכונים והטובים בעיני ה', גם אם אינם מנוסחים במפורש בתורה, לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ,
פסוק יט:לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. ההתנהגות הראויה תיטיב עם ישראל ותגן עליהם מאויביהם.
פסוק כ:כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר, כאשר תשבו כבר בארצכם, לֵאמֹר: "מָה הָעֵדֹת, המצוות הבאות כסימנים למצוות אחרות ולהנכחת דברי התורה, או המצוות העשויות לשם זיכרון אירועי העבר. וְהַחֻקִּים, דינים שההסבר להם אינו ידוע או ברור, וְהַמִּשְׁפָּטִים, המצוות שפירושיהן גלויים ומובנים, אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?" מה טעמן של המצוות הרבות שבתורה, ומדוע דווקא אנו צריכים לקיימם?
פסוק כא:וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ: "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיֹּצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה.
פסוק כב:וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ. בעינינו ראינו את ה' מכה במצרים ובמלכם,
פסוק כג:וְאילו אוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם, לא בגלל צדקותינו, אלא לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ. הוא שמר את בריתו שכרת עם אבותינו.
פסוק כד:וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים, לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה, על מנת שנמשיך לחיות תמיד כמו שאנו חיים היום.
פסוק כה:וּצְדָקָה, מעשה צודק ונכון, תגמול או: זכות תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לזיכרון לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ".
