והנה אחר זה זכר שכבר קרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה על דבר הנחלה שגזר השם יתעלה שתתן לבנות צלפחד באופן שקדם אשר נגרעה מנחלת החולקים עמהם כמו שביארנו והנה בקשו שלא תהיינה לנשים למטה אחד וידמה שכבר רצו בזה שלא תהיינה למשפחה אחרת כי המטה או השבט יאמר על המשפחה וזה שאם היה רצונם שלא ינשאו לזות בני השבט הנה עדיין ישאר התרעומת שהיו מתרעמים והוא שכבר תהיה נחלתם נוספת על נחלת המשפחה ההיא מה שגרע מנחלתן בירושת הארץ כי הם יירשו יחד עמהם כאלו היתה הירושה לחפר ואולם כאשר תהיינה לנשים לבני דודיהן לא תצא נחלת חפר מבניו וכן היה מוסכם מהש' יתעלה כמו ששאלו כהוגן והנה הוגבל זה העניין אז לכל בת יורשת נחלה שתגרע נחלתה מהנחלה הבא' לקרוביה לפי פקודיהם שתהיה לאשה לאחד ממשפחת מטה אביה ולזה לא נהג זה הדין כי אם בעת ההיא כי אחר זה לא יקרה בבת יורשת נחלה שתגרע נחלתם מנחלת היורשים עמה וזה מבואר מאד. ואם יהיה היובל לבני ישראל וגו'. אמר זה כי לא יהיה פלא אם נגרע נחלתן ממשפחת אביהן כי זה יקרה גם בנחלת האדם בעצמו שימכרנה לאחר שאינה משפחתו אלא שהנחלה ההיא תשוב לבעליה ביובל אך זאת לא תשוב ביובל ולזה יתבאר אז שזאת הנחלה היא נגרעת מנחלת משפחת אביהן:
פסוק ז:
ממטה אל מטה אחר. ר"ל ממשפחה אל משפחה וכן ממטה למטה אחר והעד שהרצון במטה בזה המקום הוא משפחה הוא מה שאמר ותהי נחלתם על מטה משפחת אביהן:
פסוק יג:
אלה המשפטים והמצות וגומ'. הנה המצות הם מה שצוה אותם לאבד ע"ז ובניינה ועובדיה אשר בארץ כנען ולשבת בארץ ולהתנחל אותה בגורל לגבולותיה אשר הגביל בכל הרוחות ושינחילום הארץ אלעזר הכהן יהושע בן נון ועשרה נשיאים נקובים בשמו' לתשעה המטות וחצי המטה ושיתנו ללוי ערים לשבת ומגרשיהם לפי השיעור שהגבילה התורה והבדלת ו' ערי מקלט והנשא כל בת יורשת נחלה למשפחת מי שנגרע נחלתם מנחלתו ואמנם המשפטים הם משפטי פרשת רוצח באמרו ושפטו העדה וגו' על המשפטים האלה ובכאן נשלם הביאור שיצטרך אל ביאור בזאת הפרשה: