פסוק א:כל מלאכת עבודה. תנא דבי שמואל, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהן חכמה ולא מלאכה .
(ר"ה כ"ט ב׳)
פסוק א:יום תרועה. ביום תוקעין ולא בלילה .
(שבת קל"א ב׳)
פסוק א:יום תרועה. כתוב אחד אומר (פ׳ אמור) זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה, אמר רב פפא, כאן ביו"ט שחל להיות בשבת, כאן ביו"ט שחל להיות בחול .
(ר"ה כ"ט ב׳)
פסוק א:יום תרועה. כל היום כשר לתקיעת שופר שנאמר יום תרועה .
(מגילה כ׳ א׳)
פסוק א:יום תרועה. תניא, אמר רב אחא בר פפא, מצות היום במוסף , אמר רב תחליפא, וקרא אמר כן, יום תרועה יהיה לכם ועשיתם עולה .
(ירושלמי ר"ה פ"ד ה"ח)
פסוק א:תרועה. כמה שיעור תרועה – כשלש יבבות , והתניא, שיעור תרועה כשלשה שברים אמר אביי, בהא פליגי דכתיב יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן יום יבבא יהיה לכון, וכתיב (שופטים ה') ותיבב אם סיסרא, מר סבר גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל .
(ר"ה ל"ג ב׳)
פסוק א:יהיה לכם. תניא, ר' אלעזר אומר, שופר של עבודת כוכבים ושל עיר הנדחת כשר, ואע"פ דאסורי הנאה הם, יום תרועה יהיה לכם כתיב – מכל מקום .
(ירושלמי סוכה פ"ג ה"א)
פסוק ב:ועשיתם עולה. א"ר יוסי, בכל הקרבנות כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם, אמר להם הקב"ה לישראל, מכיון שנכנסתם לפני לדין בראש השנה ויצאתם בשלום, מעלה אני עליכם כאלו נבראתם בריה חדשה .
(ירושלמי ר"ה פ"ד ה"ח)
פסוק ד:ועשרון אחד. מכאן שלא היה במקדש אלא עשרון אחד .
(מנחות פ"ז ב׳)
פסוק ז:ובעשור לחודש חזה. כל פסוק זה נתבאר לפנינו ס"פ אחרי (ט"ז כ"ט) ובפ׳ אמור (כ"ג כ"ח).
פסוק יא:שעיר עזים וגו'. תניא, רבי עקיבא אומר, עבודת היום קודמת לשעיר הנעשה בחוץ, שנאמר שעיר עזים אחד מלבד חטאת הכפורים .
(יומא ע׳ ב׳)
פסוק יא:מלבד חטאת הכפורים. ידיעות הטומאה על מה שאין בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ ויוהכ"פ מכפר , שנאמר מלבד חטאת הכפורים על מה שזה מכפר זה מכפר, מה הפנימי אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה אף החצון אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה .
(שבועות ב׳ א׳)
פסוק יב:וחגתם חג לה׳. בית הלל אומרים, מביאין שלמים ועולות ביו"ט וסומכים עליהם, דכתיב וחגותם חג לה' – כל דלה' .
(ביצה י"ט א׳)
פסוק טו:ועשרון עשרון. תניא, א"ר יוסי, למה נקוד על ו' שבאמצע עשרון של עשרון ראשון של יו"ט הראשון של חג, שלא ימדוד לא בשל ג׳ לפר ולא בשל שנים לאיל .
(מנחות פ"ז ב')
פסוק יח:ומנחתה ונסכיתם *). תניא, ריב"ב אומר, נאמר בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, ובשביעי כמשפטם, הרי מ׳ י' מ' [ר"ת] מים, מכאן רמז לנסיך המים מה"ת .
(תענית ב' ב׳)
פסוק יח:ומנחתם ונסכיהם. ת"ר, עבר היום ולא הביאן אינו חייב באחריותן, יכול לא יהא חייב באחריות נסכיהן ואע"פ שקרב הזבח, ת"ל ומנחתם ונסכיהם [אפילו] למחר .
(תמורה י"ד א׳)
פסוק לא:מנחתה ונסכיה. תניא, ר׳ עקיבא אומר, נאמר בששי ונסכיה, בשני נסוכין הכתוב מדבר, אחד נסוך המים ואחד נסוך היין .
(תענית ב׳ ב׳)
פסוק לה:ביום השמיני עצרת. א"ר יוחנן, אומרים זמן בשמיני של חג ואין אומרים זמן בשביעי של פסח , מאי טעמא, רב פפא אמר תנא כתיב פר התם כתיב פרים , רב נחמן בר יצחק אמר, הכא כתיב ביום התם כתיב וביום , רב אשי אמר, הכא כתיב כמשפט התם כתיב כמשפטם .
(סוכה מ"ז א׳)
פסוק לה:ביום השמיני עצרת. מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג חוגג את כל הרגל ויו"ט האחרון של חג , מנה"מ, א"ר יוחנן משום ר׳ שמעון בן יהוצדק, נאמר עצרת בשביעי של פסח (פ׳ ראה) ונאמר עצרת בשמיני של חג, מה להלן לתשלומין אף כאן לתשלומין .
(חגיגה ט׳ א׳)
פסוק לה:עצרת תהיה לכם. תניא, כתוב אחד אומר (פ׳ ראה) עצרת לה׳ אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם, הא כיצד, א"ר יהושע, חלקהו – חציו לה׳ וחציו לכם .
(פסחים ס"ח ב׳)
פסוק לט:אלה תעשו וגו׳. כי אתא רב דימי אמר, אלה תעשו לה׳ במועדיכם, אלו חובות הבאות חובה ברגל, לבד מנדריכם ונדבותיכם, למד על נדרים ונדבות שקרבים בחולו של מועד .
(תמורה י"ד ב׳)
פסוק לט:אלה תעשו וגו'. יכול רשות, ת"ל אלה תעשו, אלה – קבען חובה שיהיו כולן קרבין ברגל , יכול אם עבר רגל אחד ולא הביא יהא עובר עליו משום בל תאחר, ת"ל במועדיכם, אינו עובר משום בל תאחר עד שיעברו עליו רגלי השנה כולה .
(ירושלמי ר"ה פ"א ה"א)
פסוק לט:במועדיכם. במועדיכם ואפילו בשבת ואפילו בטומאה .
(פסחים ע"ז א׳)
פסוק לט:במועדיכם. הוקשו כל המועדים זה לזה שמכפרין על טומאת מקדש וקדשיו .
(ר"ה ד׳ ב׳)
פסוק לט:לבד מנדריכם ונדבתיכם. אלו נדרים ונדבות שנודר ברגל שיביאם ברגל [ספרי].
פסוק לט:לעלתיכם. מלמד ששנים מתנדבים עולה אחת .
(מנחות ק"ד ב׳)
פסוק לט:לעלתיכם. במה הכתוב מדבר, אם בעולת נדר הרי כבר אמור נדריכם, ואם בעולת נדבה הרי כבר אמור נדבותיכם, הא אינו מדבר אלא בעולת יולדת ועולת מצורע .
(תמורה י"ד ב׳)
פסוק לט:ולמנחתיכם. במה הכתוב מדבר, אם במנחת נדר הרי כבר אמור נדריכם, ואם בעולת נדבה הרי כבר אמור נדבותיכם, הא אינו מדבר אלא במנחת סוטה ובמנחת קנאות .
(שם שם)
פסוק לט:ולנסכיכם. יתיב ר׳ ירמיה וקאמר משמיה דר׳ יהושע בן לוי, מניין לנסכים הבאים עם הזבח שאין קרבין אלא ביום, ת"ל ולנסכיכם ולשלמיכם, מה שלמים ביום אף נסכים ביום .
(שם שם)
פסוק לט:ולשלמיכם. מלמד ששנים מתנדבין שלמים אחת .
(מנחות ק"ד ב׳)
פסוק לט:ולשלמיכם. לרבות שלמי נזיר .
(תמורה י"ד ב')