ומכאן ראיה לדברי מדלא כתיב השיב חרון אפי כמו שאמר ה׳ וישוב חרון אף מישראל. אלא לא היה חרון אף ה׳ כלל. אבל חמה הוי. וכבר אמרו ברבה שמות פמ״א דשני דברים המה. וחרון אף קשה מחמה מדאי׳ שם דא״ל משה להקב״ה קומה אתה באפך ואני אעמוד בחמה. וכתיב כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו. הרי דאף גרע. ובב״ב ד״ט ב׳ אי׳ דהעושה צדקה בסתר אף כופה וחמה אינו כופה. פי׳ דיש בכח הצדקה להסיר את האף המכלה אבל עדיין נשאר כח החמה להעניש. ולאחר כ״ז מובן דהא דלא הוי ריתחא בכל העת מן השטים עד הגלגל. אינו אלא דלא הוי זעם דרגע דכתיב כי רגע באפו. אבל חמה הוי: