פסוק ב:דבר אל אהרן. כי הוא חייב במצות הדלקת הנר:
פסוק ב:אל מול פני המנורה. פירוש והאיר אל עבר פניה והנה מלת האיר יוצאה כמו תאיר נרי ואין כן יאירו והארץ האירה ונסמכה זאת הפרשה להורות כי הדבור יהיה גם בלילה כי שם יהיה הנר דלוק ולא יכבה:
פסוק ד:וזה מעשה המנורה. הזכיר שלא נראה כמוהו:
פסוק ד:ירכה. הוא על הקנה שתעמוד עליו כי כן כתוב ירכה וקנה:
פסוק ד:פרחה. ידוע ולא היה כח בחרש חכם לעשותה כן לולי שהשם הראה אותה למשה במראה הנבואה:
פסוק ד:כן עשה. שב אל משה והטעם בצווי וכן ועשית מנורת זהב:
פסוק ד:וטעם הסמך פרשת הלוים להורות כי אהרן יתעסק בהדלקת הנר ובשאר העבודות יעזרוהו הלוים ויעמדו לפניו לעשות מה שיצוה:
פסוק ו:קח את הלוים מתוך בנ''י. כי מעורבים היו וכן כל השבטים קודם שיסעו אל הדרך מהר סיני:
פסוק ז:מי חטאת. כמו תחטאני או טעמו כחטאת הקרבן:
פסוק ז:הזה עליהם. אמר רבי משה שפ"א הפעל נו"ן כמו הכה תכה ונכון הוא:
פסוק ז:והעבירו תער על כל בשרם. וכבר העבירו תער אמרו המעתיקים אפילו הזקן ולא הפאה:
פסוק ז:וכבסו בגדיהם. ואחר כן יהיו טהורים בטהרם במי חטאת:
פסוק ז:והטהרו. מבנין התפעל והתי"ו מובלע וכן המתקדשים והמטהרים:
פסוק ח:סלת. שלשה עשרונים כמשפט:
פסוק ח:תקח לחטאת. בציווי כי הם יקחו והטעם יתנו כמו ויקחו לי תרומה או יקחו עמם כמו ויקחו להם איש שה לבית אבות:
פסוק יא:לפני ה'. והטעם כאשר תקריבם לפני האהל יסמכו בני הלוים את ידם על ראש כל אחד מהפרים ורבים כן:
פסוק יב:ועשה. בצווי כי אהרן היה המקריב והעד הנאמן שאמר כי החטאת גם העולה הם לכפר על הלוים וכתוב ויכפר עליהם אהרן:
פסוק יג:וטעם והעמדת את הלוים. אחר שיכפר אהרן עליהם תעמידם לפניו ויניפם:
פסוק יג:והנפת. בצווי כמו יעשה להם:
פסוק יד:והיו לי הלוים. זו מעלה גדולה:
פסוק טו:ואחרי כן יבאו הלוים. אחרי שתטהר אותם:
פסוק טז:כי נתונים נתונים. הם ובניהם ישראל נתנום לי ואני לקחתי אותם לי והטעם קבלתים ולא נתנום בעבור פדיון פטרת כל רחם. ופטרת ופטר שתי לשונות כמו צדקה וצדק או על משקל אחר:
פסוק יז:ביום הכותי. זמן כמו אתה עובר היום:
פסוק יח:וטעם ואקח את הלוים. וכבר אמר לקחתי אותם לי כי כן דרך המקרא והוא דבק עם הפסוק הבא אחריו וכאשר לקחתי לי הלוים נתתים אני לאהרן ולבניו:
פסוק יט:ולכפר. להיותם כפר נפשם כאשר פירשתי:
פסוק כ:ויעש משה ואהרן. משה בצווי ואהרן שהניפם וישראל שסמכו עליהם:
פסוק כא:וטעם ויתחטאו. כי גם הם עשו:
פסוק כא:ויכפר עליהם. וכבר כפר עליהם ויש אומרים כי בתחלה התחטאו ואחר כן סמכו ידיהם על הפרים ואיננו רחוק ואם כן יהיה פירוש והעמדת את הלוים וכבר העמדתם בתחלה:
פסוק כב:כן עשו להם. תמיד בני אהרן לבניהם:
פסוק כד:זאת אשר ללוים. והטעם זאת הקצבה ואין מבן שלשים שנה מכחיש זה הפסוק כי מבן שלשים שנה הוא לעבודת משא ומבן חמש ועשרים לעבודת האהל:
פסוק כד:וטעם לצבא. להמנות עם צבא העובדים:
פסוק כו:במשמרותם. על הזקנים ונדבקה פרשת הפסח כי החנוכה היתה בחדש הראשון ואז נבדלו הלוים ובאה זאת הפרשה בעבור שהוא כתוב בפסח והיה כי תבאו אל הארץ והיה כי יביאך ה' צוה שהם חייבים גם במדבר:
