פסוק יז:ונסע אהל מועד. תניא, קדשים קלים נאכלים בכל מחנה ישראל [ואפילו בשעת נסיעתם ולא נפסלו ביוצא] , מאי טעמא, דאמר קרא ונסע אהל מועד, אע"פ שנסע אהל מועד הוא .
(זבחים קט"ז ב׳)
פסוק יז:כאשר יחנו כן יסעו. תניא, לחם הפנים אף במסעות נפסל ביוצא , דכתיב כאשר יחנו כן יסעו, מה בחנייתן נפסל ביוצא אף בנסיעתן נפסל ביוצא .
(מנחות צ"ה א׳)
פסוק יז:כאשר יחנו כן יסעו. תניא, כיצד היו ישראל מהלכין במדבר, ר׳ חמא בר חנינא ור׳ הושעיא, חד אמר כתיבה וחד אמר כקורה , מאן דאמר כתיבה – דכתיב כאשר יחנו כן יסעו , ומ"ד כקורה – דכתיב (פ׳ בהעלותך) מאסף לכל המחנות לצבאותם .
(ירושלמי עירובין פ"ה ה"א)
פסוק יז:כאשר יחנו כן יסעו. מקיש נסיעתן לחנייתן, מה חנייתן על פי הדבור אף נסיעתן על פי הדבור .
(שם שם)
פסוק כ:ועליו מטה מנשה. מכאן דעליו – בסמוך משמע .
(מנחות צ"ו א׳)