פסוק ב:וחנו בזה האופן והיה אפשר מפני זה שיעזרו אנשי המשפחה קצתם בקצת לכל מה שיצטרך מפני היותם חונים זה אצל זה עם שבזה גם כן הכלל מהתועלת שהיה כל עניינים מוגבל באופן שלא תהיה קטטה בעניין חנייתם והנה הגבילה התורה כשיעמוד היותר נכבד שבשבטים במקום היותר נכבד ולזה היו הלויים עומדים סביב למשכן העדות לגודל מעלתם בעבודת השם יתעלה והנה היותר נכבדים מהם היו חונים לפאת מזרח והם משה אהרן ובניו כמו שנזכר בזאת הפרשה והנה היתה הפאה ההיא יותר נכבדת לפי ששם פני הקדש וקדשי הקדשים ר"ל שפתחיהם היו לפאת מזרח והנה אחר הפאה המזרחית היתה הפאה הדרומית היותר נכבדת וזה מבואר מאד לפי מה שקדם בעניין הקרבנות ולזה היו חובים שם בני קהת שהיתה עבודתם יותר נכבדת מהדרומית כך המערבית המקבלת לה יותר נכבדת מהצפונית שהיא המקבלת לפאה הדרומית ולזה היו חונים בני גרשון לפאת המערבית ובני מררי בפאה הצפונית כי עבודת בני גרשון יותר נכבדת באופן מה מעבודת בני מררי כמו שיתבאר בזאת הפרשה ובזה האופן גם כן היו חונים השבטים סביב למחנה לוייה ולזה היה שבט יהודה חונה לפאת מזרח להיותו היותר נכבד כי ממנו הוגבלה להיות המלוכה והיו חונים עמו השבטים שנולדו אחריו מלאה על מדרגותיהם והם יששכר וזבולון ולהיותו ראובן היותר נכבד אחריו כי הוא הבכור ליעקב וללאה היה חונה לפאת דרום והיה חונה עמו שם השבט שנולד אחריו והוא שמעון והיה שם עמהם גד שהוא הראשון שנולד משפחות לאה ואחריו היו בני רחל היותר נכבדים ונתנה הגדולה לאפרי' כמו שהתבאר מברכת יעקב לו והיו חונים לפאת מערב והיו חונים אצלו מנשה ובנימן כי הם מבני רחל ונשארו השבטים הנשארים בני השפחות והם היותר נכבד מהם דן כי הוא הראשון שנולד מבני השפחות וממנו עתיד להיות שופט מושיע ישראל כמו שהתבאר מברכת יעקב ולזה היה זה הדגל בשמו והיה אצלו מטה אשר שהיה בן שפחת לאה לכבוד לאה ואחריו היה מטה נפתלי שהוא משפחת רחל: