רש"י תירס זו פרס ע"כ והקשה הרא"ם למה פירש זה השם בלבד איזה אומה הוא ולא שאר כל השמות שנתפרשון בב"ר ותירץ מה שתירץ. ונראה לי שהוצרך רש"י לפרש שתירס זו פרס יותר משאר השמות שנתפרשו בב"ר מפני שכבר כתב לעיל בשם מדרש חז"ל שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני כו' ומנלן דכורש מבני יפת היה שהרי כורש מלך פרס היה ולא מצינו פרס בכל בני יפת לכך אמר רש"י ז"ל שתירס המוזכר בבני יפת הוא פרס וראייתו הוא שהרי מצינו בכל מקום מדי ופרס סמוכים זה לזה ויון ותובל ומשך הכתובים כאן אחר מדי מצינו בהרבה מקומות שהם אומות אחרות ותירס לא מצינו לכך אמרו מסברא שתירס זו פרס או בקבלה אמר כן.
פסוק ח:
רש"י להיות גבור להמריד כל העולם על הקב"ה. נ"ל דה"פ דק' לרש"י ז"ל גם לרז"ל בב"ר שדרשוהו לשון חלול מפני שאי אפשר לפרש החל לשון התתלה שנאמר הוא התחיל להיות גבור שאין נופל לשון זה אלא על דבר שיש ביד האדם לעשותו וכשיתחיל לעשותו נאמר שהוא מתחיל בדבר זה אבל הגבורה אינו ביד אדם שנאמר על אחד שהוא מתחיל להיות גבור כו' שאם הוא בטבעו גבור הרי הוא גבור מתולדתו בטבעו ואם אינו גבור איך נאמר עליו שהוא מתחיל להיות גבור ואינו גבור ואם ר"ל שהוא היה הגבור הראשון שהיה בעולם היה לו לומר הוא היה גבור הראשון בארץ לכך פירשוהו שהוא לשון חילול כלומר שחילל גבורתו וע"ד שאחז"ל גבי ויחל נח איש האדמה וגומר עשה עצמו חולין כו' ה"נ הוא לשון חילול וחולין ואין ר"ל גבורת כחו רק גבורת לבו ע"ד ארז"ל איזו גבור הכובש את יצרו וכו' כלומר חלל גבורת לבו ואמץ לבו כגבורים לרעה להקני' ולהמריד כל העולם על הקב"ה כו' וכן גבור ציד שהגביר ואמיץ לבו בעזות מצחו לצוד דעתן של בריות להטעותן ולהמרידן במקום ב"ה:
פסוק יח:
רש"י ואחר נפוצו מאלה נפוצו משפחות הרבה. פירוש שאין לפרש נפוצו משפחות הכנעני בכל הארץ שא"כ מאי ואחר נפוצו מה נעשה קודם זה שיפול עליו לומר ואחר זה נפוצו אם לא נאמר אחר שילד כנען את צידון וגומר נפוצו ונתרבו ונולדו עוד משפחות הרבה שאין שייך לומר אחר שילדם נפוצו דפשיטא שנפוצו אחר שנולדו ולא קודם לכן ואם כן ונפוצו משפחות הכנעני היה לו לומר מאי ואחר ועוד שאם ר"ל הנפיצ' בארץ למה אמר נפוצו משפחות הכנעני שהרי כל המשפחות שבעולם נפוצו אחר כך דכתיב אחר זה ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ וקאי על שבעים משפחות והם בכלל: