לפלגות. במקצת ספרים לפלגת בפתח וברוב המדוייקם בחולם וכן הוא בפרש"י וברד"ק בשרשים ובמאיר נתיב:
פסוק ט:
וכונניהו. יתיר וא"ו:
פסוק יב:
וכן לבקר. בס"א ישן מצאתי לבקר וגם בדפוס ישן מויציציא יש הערה מחילוף זה ואין להאזין להם:
פסוק יז:
הנמצאים. בשני שוואי"ן:
פסוק כא:
ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי. כתב רד"ק שיש מחלוקת בדברי רז"ל י"א כי שניהם קדש וכן נראה ממה שאמר ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ע"כ. ולא ידעתי אנה מצא זה המחלוקת דבהדיא אמרינן בפ"ג דתענית ואלהים אער לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך. מאן אלהים אמר רב יהודה אמר רב זו ע"ג אמר הואיל וקא בטח בע"ג יכילנא ליה וכו' ופרש"י מאן אלהים דקא"ל פרעה דקאמר חדל לך מאלהים אשר עמי ע"כ הנה כי רש"י נשמר שלא נפרש מאן אלהים זו ע"ג לכל שני השמות האמורים בפסוק ולפיכך פי' דלא קאי אלא על חדל לך מאלהים אבל ואלהים אמר לבהלני הוא קדש וראיה לדבריו מצאתי במדרש איכה רבתי שילהי אלפא בית"א קדמאה אצל פסוק צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי. ואלהים אמר לבהלני. מפי הקב"ה אני עולה חדל לך מאלהים אשר עמי זה לשון ע"ג. ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים. זה ירמיה שאמר ליאשיהו כך מקובלני מישעיה רבו וסכסכתי מצרים במצרים ולא שמע לו וגו'. שוב מצאתי במסכת סופרים פ"ד ואלהים אמר לבהלני קדש חדל לך מאלהים אשר עמי קודש כדברי ר' יוסי בר' יהודה ע"כ. ואם הגי' נכונה אתיא כי"א רד"ק: