פסח חזקיהו – בזמן הזה
לאור הנאמר בפרקנו ובפרקים הבאים, ראוי שבני דורנו יטלו דוגמה ממנהיגותו של המלך חזקיהו, אשר פעל בימי ניסן בירושלים, ותוך זמן קצר חולל מהפך בישראל, והפך ציבור עובדי עבודה זרה ל'עם המקדש' החוגג את הפסח בשיר והלל.
בפני המלך הצעיר ניצבו משימות דחופות ומורכבות: דלתות בית המקדש נסגרו על ידי אחז אביו, אשר הותיר פסלים במקדש ומזבחות בכל פינה בירושלים. תושבי יהודה וירושלים התמכרו לעבודה זרה, ואף הכהנים הפכו לכהני הבעל והאשרה. ארץ יהודה עמדה בסכנת קיום מצד השכנים: אשור השתלטה על ערי יהודה ורבים הוגלו לבבל. אדום ופלישתים נלחמו ביהודה, וערים כבית שמש וגימזו נכבשו ותושביהן הלכו בשבי. ירושלים התרוששה מבחינה כספית, שכן, אחז מלך יהודה רוקן את אוצרות בית המקדש ובית המלך, ונתנם ככופר למלך אשור. באשר לעשרת השבטים, אף הם גלו, והנשארים - נשתכחה תורתם ופסקו מלעלות לרגל לירושלים.
להרוויח זמן
חזקיהו החל את פעילותו בראש חודש ניסן, כשלפניו שבועיים בלבד עד לחג הפסח. החלטה הרת גורל עמדה לפניו: האם לעסוק תחילה בשאלת הסכנה הקיומית והכספית - או לקיים את הפסח במועדו? קיום הפסח, נראה בלתי אפשרי.
בניגוד ליועציו, קיבל המלך הצעיר החלטה לעבר את השנה, כשהוא נשען על דעה הלכתית של מיעוט מחכמי דורו, ובכך הרוויח זמן לקיים את מעמד הקרבת קרבן פסח ברוב עם. מעתה החלו כולם בהכנות; הכהנים והלויים טיהרו את עצמם ואת המקדש לקראת קרבן פסח. במקביל יצאו הרצים מירושלים לערי יהודה ולשבטי ישראל, לאפרים, זבולון ועוד, ואיגרות בידם, ובהן קריאה להשתתף בשמחת החג. ובאשר לסכנה הבטחונית – את הטיפול בבעיה דחה לאחר קיום מצות העליה לרגל וחג הפסח.
תוכנית המלך נתקלה בקשיים, רק חלק מן הכהנים נטהרו, גם שבטי ישראל לא נענו לקריאת המלך לחזור בתשובה, ויש שלעגו ושחקו לקריאתו.
בפתאום היה הדבר
המלך לא ויתר. תוך שבועיים חנך את המקדש ואת הכלים החדשים, כנאמר בסוף הפרק: "וַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכָל־הָעָ֔ם ...כִּ֥י בְּפִתְאֹ֖ם הָיָ֥ה הַדָּבָֽר׃"(לו).
ההכנות לרגל נמשכו חודש, ובהגיע הפסח נאספו לירושלים, כפי שנראה בפרק הבא: "וַיֵּֽאָסְפ֤וּ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עַם־רָ֔ב לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת בַּחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֑י קָהָ֖ל לָרֹ֥ב מְאֹֽד׃"(ל יג). השמחה הרקיעה לשחקים, וכמוה לא ראתה ירושלים מימי שלמה בן דוד. אמנם היו תקלות, שכן, הפסח נעשה כשרבים מישראל טמאים. חזקיהו התפלל אל ה' שקרבנם יירצה, ונענה, ככתוב: " וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶל־יְחִזְקִיָּ֔הוּ וַיִּרְפָּ֖א אֶת־הָעָֽם׃"(ל כ).
הסכנה שריחפה על ירושלים באה על פתרונה בתשועה ממרום, כשרבבות חיילי צבא סנחריב שאיים במצור על ירושלים, נמצאו פגרים מתים (כפי שנלמד בפרק ל"ב). חזקיהו ידע להעלות את העם מן השפל של עבודה זרה למרומי העבודה במקדש, זאת, בנחישותו לקיים את מצוות ה'. כך זכה חזקיה, שחז"ל עיטרוהו בתואר 'משיח' (סנהדרין צד,א).
תרופה והצלה
מקראות אלו ללמד יצאו, במיוחד לדורנו - דור אשר זכה להגיע לחצרות בית ה' ועדיין שקוע בתרדמה עמוקה. הסכנות מלחכות כאש מסביב – והציבור עסוק בהבלי היום יום. זה הזמן להופעת מנהיג כחזקיהו, אשר יקום ויכריז: "כִּֽי־מָעֲל֣וּ אֲבֹתֵ֗ינוּ... וַיַּסֵּ֧בּוּ פְנֵיהֶ֛ם מִמִּשְׁכַּ֥ן יְ-הוָ֖ה... וַיְהִי֙ קֶ֣צֶף יְ-הוָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָ֑ם! עַתָּה֙ עִם־לְבָבִ֔י לִכְר֣וֹת בְּרִ֔ית לַי-הוָ֖ה אֱ-לֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָשֹׁ֥ב מִמֶּ֖נּוּ חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃"(ו,ח,י). כי המקדש ועבודתו הם התרופה וההצלה מכל צרות ישראל (ראה עוד משנה תורה לרמב"ם ביאת מקדש ד).