והוציאו את הנדה מן הקדש. הרחוק והוא ע"ג מן המזבח שנתן שם אחז וכן מי נדה שם:
פסוק יא:
אל תשלו. מתרגם שגגה שלו כלומר לא יהיה לכם שגגה ושכחה בדבר:
פסוק טו:
לטהר. את בית האלהים:
פסוק יט:
אשר הזניח. אשר הרחיק כלומר ששמש בהם לע"ג:
פסוק יט:
הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח ה'. לפי פשוטו הכנו שטהרנו אותם והקדשנו לה' כבתחלה, אבל רז"ל פי' הכנו גנזנו אותם כי לא היו ראויים עוד לשרת בהם לה', והקדשנו פי' והקדשנו אחרים תחתיהם:
פסוק כא:
על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה. לכפר עליהם כי כלם היו צריכים כפרה:
פסוק כד:
כי לכל ישראל. בעבור כל ישראל אמר להקריב העולה והחטאת:
פסוק כח:
והשיר משורר והחצוצרות מחצצרים. פירוש בעל השיר משורר או לשון משורר על השיר עצמו והוא פעל עומד כאלו אומר מתשורר, וכן והחצוצרות מחצצרים והצד"י השני במחצצרים אינה נקראת:
פסוק לא:
וכל נדיב לב עולות. לפי שהעולות אינם כזבחים ותודות כי הזבחים והתודות נאכלים לבעלים והעולות היו כולם כליל אמר בהבאת העולות כל נדיב לב:
פסוק לד:
ויחזקום אחיהם הלוים. ועזרום להפשיט ובזה חזקו אותם וזרזו אותם למהר להתקדש ואף על פי שמקבלת הדם ואילך מצות כהונה שעת הדוחק היה זה ועזרו הלוים את הכהנים להפשיט כי הם התקדשו כמו שאומר כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים:
