בימי זכריהו. הוא עזיהו. ושלשה שמות היו לו עזיה זכריה עזריה:
פסוק ה:
בראות האלהים. פירוש ביראת אלהים שהתבונן כי טוב ליראה את ה' וי"מ בראות האלהים כלומר בנבואת האלהים:
פסוק ז:
והמעונים. הם העמונים שזכר אחר כך. דברי אמת כ"י להרב מהר"ש עדני ז"ל וזה סותר מ"ש הרב עצמו לעיל סימן כ' והבאתי דבריו שם ע"ש ודוק:
פסוק טז:
ויבא אל היכל ה' וכו'. יראה כי שתים רעות עשה אחת היא שבא אל היכל ה' מקום שאסור לזר ליכנס שם וזאת שנית שרצה להקטיר קטורת ועל זה אמרו לו לא לך להקטיר ועל השנית צא מן המקדש. ויש מי שפירש שהטעם שרצה להקטיר משום שהקטורת מעשרת והוא היה לו חיל ועבודה רבה והיה צריך להון רב דבר יום ביומו וסבר דכיון שהוא מלך הותר לו כי המלך גדול מכהן גדול ואמרו לו כי הוא טועה בזה שאין הדבר תלוי במעלה כי אם באנשים המקודשים בני אהרן:
פסוק יט:
והצרעת זרחה במצחו. אפשר שהיתה בהירה כשמש כמו שנקראת בהרת. ולקה בצרעת מדה כנגד מדה שהוא רצה ליכנס למקום שאינו שלו לכן ידחה עתה ממקום שהיה שלו. מפרשים: